הרב אורי שרקי

כי תצא - בעל מלחמות

"שבת בשבתו", אלול תשע"ג

המלחמה היא לצערנו חלק מהעולם. מאז ראשית ההיסטוריה, לא פסקו המלחמות. נזר הבריאה עסוק תמיד במחשבות כיצד להרוג את בני מינו. דבר זה נתן להרבה הוגים חומר למחשבה, וחלקם נטו לעשות אידיאליזציה של המלחמה. לומר שהיא דבר טוב, מחשל ובונה.

עם ישראל מעולם לא הסכים לדעות נפסדות כאלה. תמיד ראה במלחמה פשע, דבר איום. אך לא נוכל להימלט מלשאול איזה תפקיד ממלאת המלחמה בדיעבד?

הרב קוק מטעים שסיבת המלחמה איננה נעוצה בהנהגה של הקב"ה, כי אם ביצר הרע של האדם. אלא שכאשר משתחררות חרצובות הרשע, ויצר הרע משתולל, משתמש הקב"ה במלחמות, שמימלא קיימות, לקידום המטרות העליונות של ההיסטוריה. לכן נקרא הקב"ה 'בעל מלחמות', המשתמש במלחמות כדי לזרוע צדקות, ולבנות את העולם שאחרי המלחמה. מתוך כך הוא מצמיח ישועות. על הנזקים שנעשו ע"י המלחמות, נאמר: "בורא רפואות, נורא תהילות, אדון הנפלאות", ומתוך כך הוא "מחדש בטובו בכל ימים תמיד מעשה בראשית", ומביא אור חדש על ציון.

גם אנו נלחמים. אמנם עדיף היה שעם ישראל ימלא את משימותיו ללא מלחמה. אבל כאשר אנחנו נפגשים במלחמות, אין אנחנו נרתעים מלהשיב מלחמה שערה. לכן יש מלחמות מצוה, מלחמות רשות, וסדריהן.

במלחמה הראשונה, של קין בהבל, אמנם היה קין האשם, אך גם בהבל רבצה אשמה מסוימת, אשמת החולשה. נאמר: "ויקם קין אל הבל אחיו". אם קם, סימן ששכב. אומר המדרש (ב"ר) שקין שכב תחת הבל, שעמד להורגו משום "הבא להרגך השכם להורגו". אמר קין: 'אם תהרגני, מה תאמר לאבינו?" עזב הבל את קין, וזה קם עליו והרגו. טעותו של הבל היתה לחשוב שהרוצח מאמץ את הערכים שלו, וקיים שיחות עמו במקום להילחם בו.

טענתן המוסרית הסמויה של אומות העולם היא: אל תתנהגו כקין, היו כהבל! אם תשתמשו בנשקו של קין, סופכם להיות קין. אלא שהתורה הדגישה שהאידיאל האנושי איננו הבל, כי אם שת: "זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין", הדגם האנושי שעליו נאמר: "ויולד בדמותו כצלמו". הוא הבל, היודע להשתמש בנשקו של קין, הוא האבטיפוס של עם ישראל.

ההתמודדות עם המלחמה והלכותיה, מרוממת אותה לאפיקים מוסריים. לכן רבו בפרשתנו הלכות מלחמה, עד פסגת המוסר במלחמת עמלק, חיסול הרע העולמי. כשננצח, יתגלה לכל שמקור הצדק הוא בעם ישראל ולא במוסריות מזויפת, של הנותנים לרוצחים להשתולל, ולא עוד אלא שמקיימים אתם שיחות, ונענים למשאלותיהם.