הרב אורי שרקי

פרשת זכור - מלחמה בעמלק

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




השבת היא גם פרשת זכור. אומרת לנו התורה: 'זכור את אשר עשה לך עמלק' (דברים כה יז). לכאורה נשאלת השאלה, מה לנו לזכור דברים שהיו, במיוחד שדברים האלו אינם נעימים במיוחד? אם התורה אומרת לנו זכור סימן שהתופעה של עמלק עלולה להתחדש במהלך הדורות, ולכן התורה אומרת 'זכור את אשר עשה לך עמלק' על מנת שלא תתפלא כשהוא ינסה לתקוף אותך שוב.

וכאן התורה נותנת לנו רמז. מתי עמלק יכול לבוא לפעול עלינו. 'זכור את אשר עשה לך עמלק - בדרך' - כשאנחנו יוצאים ממצב של גלות למצב של ארץ ישראליות, כאן המקום שלו לתקוף אותנו. כאן הוא עלול למצוא את הפרצה בתוך בית ישראל. כאשר האדם נמצא במצב של גלות, אין עליו כל סכנה - יש כללי משחק, אפשר לומר של הגלות. כאשר האדם נמצא בגאולה - גם כן אין סכנה - יש כללי משחק של הגאולה. כל הקושי הוא במעבר מאחד לשני. אמרו חז"ל (ילקוט שמעוני, זכריה פרק ח המשך סימן תקעד) 'וליוצא ולבא אין שלום' - זה יוצא מתלמוד בבלי של הגלות אל תלמוד הירושלמי של ארץ ישראל. במצב של יציאה ממצב יציבות אחד אל מצב יציבות אחר, כאן מקום הסכנה של הפגישה עם עמלק. ולכן התורה אמרה, תזכור את מה שעשה לך עמלק, על מנת, שכאשר תצא שוב מן הגלות, לא תתפלא אם עמלק ינסה לתקוף אותך.

ואכן במהלך הדורות היו נסיונות שונים של עמלק לתקוף אותנו. שלושת המרכזיים היו: אחד ביציאת מצרים, בדרך ממצרים לירושלים. השני בימי המן כשיצאנו מבבל לארץ ישראל, שכבר התחילה 'הצהרת בלפור' דאז - כלומר הצהרת כורש, והתחילו עם זרובבל לעלות יהודים, והיו יהודים שנשארו בשושן הבירה. אז בא עמלק וניסה לתקוף. וכן בדורנו בתחילת שיבת ציון כאשר החלה שיבת ציון הממשית - אז ניסה עמלק לתקוף אותנו.

אבל אין זה הכרח המציאות שעמלק יצליח. המגילה מלמדת אותנו שישנה אפשרות למנוע את תקיפתו של עמלק ע"י 'לך כנוס את כל היהודים' (אסתר ד טז) - כשישנה אחדות פנימית בתוך האומה, אז אפשר לנצח את כל העמלקים.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)