הרב אורי שרקי

פסח - משמעות ליל הסדר

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




נתחיל בלימוד ענייני חג הפסח. חג הפסח מציין מאורע גדול של עמנו, שחל לפני אלפי שנים. וכשאנו חוגגים את מאורעות העבר, נשאלת השאלה: מה הצורך בכך? הלא, מאורעות גדולים היו בעבר, ואין אנחנו חוגגים אותם?! למשל המצאת הגלגל, ששינתה את פני האנושות. יש להניח שבימי קדם האדם, שהיה סמוך לזמן המצאת הגלגל היה חוגג את הזמן ההוא, אבל אנחנו השארנו את זה בתהום הנשייה. מה לנו לשמר מאורעות של העבר, והלא העתיד הוא החשוב לנו?

אלא, כנראה שעם ישראל חוגג מאורעות של העבר, כל זמן שיש להם איזו שהיא שייכות למאורעות של העתיד. ועל מנת להגיע לגאולה העתידה, לימות המשיח, הרי שאנחנו זקוקים להישען ולהיתמך בזכרון השחרור הראשון שהיה לאומתנו. על כן אנו חוגגים את יציאת מצרים. אך כבר אין אנחנו חוגגים את יציאת אור כשדים, למרות שיש להניח שאבותינו במצרים היו חוגגים את יציאת אור כשדים, ולנו נשאר רק לחגוג את יציאת מצרים. אך עד מתי?

בדבר זה נחלקו רבותינו התנאים. המשנה במסכת ברכות (יב:) המצוטטת גם בהגדה של פסח, אומרת: 'מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: 'הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנאמר: 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך' (דברים ט"ז) ימי חייך - הימים. כל ימי חייך - הלילות. וחכמים החולקים על ר' אלעזר בן עזריה ואומרים שאין לקרוא - אין להזכיר את יציאת מצרים בלילות אומרים: 'ימי חייך - העולם הזה, כל ימי חייך - להביא לימות המשיח'. בתלמוד דייקו בדברי המשנה ואמרו: שאם כן לדעת ר' אלעזר בן עזריה, בימות המשיח אין מזכירים את יציאת מצרים כלל וכלל - לא בשחרית ולא בערבית. וכן נאמר בברייתא: 'אמר להם בן זומא לחכמים: 'וכי מזכירין יציאת מצרים לעתיד לבוא - לימות המשיח? והלא כבר נאמר: 'הנה ימים באים נאם ה', ולא יאמרו עוד: 'חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים', כי אם: 'חי ה', אשר העלה, ואשר הביא את זרע בית ישראל, מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם', (ירמיהו כ"ג)? נתרגם את זה לעברית שלנו: שלעתיד לבוא, כבר לא יהיה צורך להזכיר כלל וכלל, שעם ישראל יצא ממצרים, כי המאורע של קיבוץ גלויות ושל שחרור מעוּלם של אומות העולם, יהיה מאורע בעל משמעות הרבה יותר רחבה מיציאת מצרים. וכפי שאנחנו רואים בימינו, שקיבוץ הגלויות היום יותר גדול מיציאת מצרים. שלא היה אלא יציאה מארץ אחת, והיום עם ישראל יוצא מיותר ממאה ארצות ובמיוחד מארץ צפונה הלא היא רוסיה ומכל הארצות אשר הדחתים שם. אם כן לדעת בן זומא, משעה שקיבוץ הגלויות נעשה, ואנחנו משתחררים מעוּלם של גלויות הרי שהעיקר הוא יום העצמאות ולא חג הפסח?!

אמרו לו חכמים (שם): 'לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא, שתהא שעבוד גלויות - מלכיות עיקר, כלומר השחרור הלאומי הוא באמת יהיה העיקר, גם לדעת חכמים החולקים על בן זומא, אלא שתהיה 'יציאת מצרים טפל לו'. זאת אומרת: שהמאורע העיקרי הוא באמת הגאולה האחרונה, וכל הסיבה שאנו חוגגים את חג הפסח, הוא משום שחג הפסח מביא אל הגאולה האחרונה. זאת המשמעות של שמירת חגיגת ליל הסדר. זאת אומרת: שבמשך כל השנים חגגנו את חג הפסח על מנת להגיע למדינת ישראל. מדינת ישראל היא רטרואקטיבית ההצדקה לכל חגיגת ליל הסדר, שבמשך אלפי השנים.

אשרינו שזכינו בדור שלנו, לגילוי משמעותו האמיתית של חגיגת ליל הסדר במשך כל אלפי השנים ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן. חג שמח.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)