הרב אורי שרקי

יום העצמאות - להודות ולהלל

אייר תשס"ד




עוד מעט ניכנס לקדושתו של החג הגדול - יום העצמאות. ידועה תקנת חכמים, שבשעה שנגאלים יש לקרוא את ההלל. ע"פ האמור במסכת פסחים (קיז.) שחכמינו תקנו, שכל פעם שנגאלים מצרה, מעבדות לחרות, עלינו לגמור את ההלל. וכן כתב רש"י שם "כגון חנוכה". וכן היה ראוי כאשר יצאנו ממיתה לחיים, בימי הפורים לגמור את ההלל, אם לא מפני כמה טעמים המנויים בגמרא (מגילה יד.) שבגללם אין אנחנו גומרים בפורים את ההלל.

על כל פנים ביום העצמאות, בוודאי שעלינו לגמור את ההלל, על פי תקנת רבותינו, ועל פי תקנת הרבנות הראשית, ועל פי הגמרא במסכת פסחים, שכך היא תקנתם של הנביאים. וכתב בעל הלכות גדולות (עשה ק"ג-קכ"א, לולב עמ' 352 מהד' הלדסהיימר), שהתקנה הקדמונית לקרוא את ההלל, בזמן גאולה, אינו אלא בנס שקרה לכל כלל ישראל כולו. מה שאין כן אם מדובר בנס שקרה לעיר אחת, או למדינה קטנה אחת, הרי שיש לקבוע יום טוב, אבל אין לקבוע את אמירת ההלל.

ומעשה קרה בזמנו של מרן החיד"א, רבינו חיים יוסף דוד אזולאי, שבעיר אחת קרה נס ורצו לקבוע יום טוב על גאולתם, וגם רצו לקרוא את ההלל. ואמר להן מרן החיד"א, שיש לחוש לדעת הפוסקים האומרים שאין לקבוע את ההלל אלא על נס של כל כלל ישראל כולו בלבד. לכן המליץ להם החיד"א לא לקרוא את ההלל באותו נס פרטי שקרה להם. אמנם הוא הוסיף הסתייגות ואמר: אם ברצונכם בכל זאת לקרוא את ההלל, למרות שאינכם חייבים, אל תקראו אותו אחרי התפילה שמא תקלקלו את הצינורות של העולמות העליונים בתפילתכם, שהרי אין ההלל הזה שאתם אומרים חובה, ובוודאי שאין לאומרו באמצע התפילה, אלא אחרי התפילה כדי שלא לקלקל את סדרי העולמות.

מה שאין כן כמובן וכמובן, ובוודאי ביום העצמאות בחג שמציין נס שקרה לכלל ישראל, הרי שיש לומר את ההלל במקום שבו תקנו אותו חכמים, ובודאי שאין לחוש חלילה שמא יקולקלו העולמות על ידי זה. אלא אדרבא, על ידי זה יתוקנו העולמות. בזה שאנחנו מקיימים את תקנתם של החכמים, ועל ידי שאנחנו מודים לקב"ה ואיננו כפויי טובה.

עלינו להיזהר מאד שלא להיות כפויי טובה כלפי הקב"ה. הגמרא במסכת סנהדרין (צד.) מספרת לנו, שחזקיה מלך יהודה, כאשר נלחם בסנחריב מלך אשור, ניצל. ביום אחד מתו מאה שמונים וחמשה אלף מחיילי האויב, וממלכת יהודה יצאה מן המנדט האשורי וחזרה לעצמאותה המדינית. אומר התלמוד שמאורע זה היה ראוי להיחשב כימות המשיח, וסנחריב כעין גוג ומגוג. אלא שלא רצה חזקיה לומר הלל על גאולתו, ועל כן נדחתה הגאולה במשך אלפי שנים.

אשרינו, שאנו, איננו כפויי טובה כחזקיה מלך יהודה, ואומרים הלל על גאולתנו - הלל שלם על גאולתנו ועל פדות נפשנו. אנחנו נותנים שבח וכבוד למלך הכבוד. כפי שכבר נשאל בזמנו, רבה הראשי של חיפה הרב יוסף משאש זכר צדיק לברכה, אם יש לומר את ההלל ביום העצמאות אם לאו. והוא השיב (בערך כך) לשואל: אין לך לסכסך את דעתך בעניינים אלו. הרי אתה יהודי מאמין ואין לך להתעסק בכל מה שאחרים שאינם כל כך מאמינים מתעסקים בו.

על ידי שאנו מודים לקב"ה בשבח והלל, מתקיים בנו דבר הנביא, דבר ה' בפי נביאו: 'השיר יהיה לכם כליל התקדש חג' (ישעיה ל), לנו ולכל ישראל אמן ואמן.

חג שמח.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)