הרב אורי שרקי

חיי שרה - שיחתן של עבדי אבות

מרחשון תשע"ב




התורה מאריכה בדבריו של עבד אברהם שהם לכאורה עניינים של מה בכך, ושהם בעיקר חזרה על המסופר מקודם בכתוב עצמו. חז"ל ניסחו זאת כך: "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים". הביטוי "שיחה" מציין דברים לכאורה בטלים, כמו במשפט: "כל העוסק בדברי תורה ופורש לדברי שיחה, מאכילין אותו גחלי רתמים". וכך גם פירש הרש"ר הירש את המשנה "אל תרבה שיחה עם האשה" שמכוונת לדברי שטות, שאמנם נדרשים במיעוטם כדי לפרנס את האהבה בין איש לאשתו, אך אסור שהם יהיו העיקר של דיבוריהם. נראה לפרש שאצל אבותינו לא היה קיים החילוק המצוי אצלנו בין התורה לבין החיים, אלא הכל היה קדוש, וכל מעשיהם היו כשיחתן של תלמידי חכמים שצריכה תלמוד. אותה ההרמוניה באה לידי ביטוי גם בתפילת מנחה של יצחק אבינו שהיתה "לשוח בשדה", כלומר מתוך טיול בארץ ישראל. וכך גם יהיה לכל ישראל לעתיד לבוא: "בעולם הזה תורה נתתי לכם, לעתיד לבוא חיים אני נותן לכם" (קהלת רבה).

אך עדיין קיימת בתוך עולמם של האבות הבחנה בין שיחת העבדים לבין שיחת האבות. התורה אמנם מאריכה בדברי העבד, אבל כאשר הוא נפגש עם יצחק, מסתפקת התורה בביטוי קצר: "ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה" (כד, סו), בלי לחזור עליהם. כי לעומת שיחתו של יצחק, שיחתו של העבד אינה יותר מתורתן של בנים.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)