הרב אורי שרקי

וישלח - ענה בן צבעון

כסלו תשע"ב




"הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר ברעותו את החמורים לצבעון אביו". מה הם אותם ימים? שלשה פירושים מצאנו אצל הקדמונים. האחד (רש"י) הוא שמדובר בהמצאת הפרדים, יצור חזק ולא פורה. כוונת התורה היא כנראה להסביר לנו את מהות משפחתם של שעיר החורי ובני עשו. הם בעלי כוח בעולם הזה אך אין להם המשכיות לעולם הבא. השני, של אונקלוס ורשב"ם, המתרגמים "גיבריא", כמו "אימים", הגבורים הקדמונים שקדמו למואבים. ענה היה לפי זה גבור מלחמה, שניצח את אויביו בזכות קיום מצוות כיבוד אב, שכן היה זה ברעותו את חמורי אביו. אף זו אומנותו של עשיו, שהצטיין בפרט במצוות כיבוד אב ואם, משום שאומות העולם, בעלי העולם הזה, מלאים בהכרת טובה למי שהביא אותם אל העולם הזה (רבי צדוק מלובלין).

גם מצאנו עדות בתרגומים זרים מימי התלמוד, שפירשו שימים הם מעיינות חמים. ואכן מצאנו שהרומאים, בני בניו של עשיו, טיפחו הרבה את תרבות המרחצאות החמים.

שלשת הפירושים מכוונים כנגד שלשת עסקיהם של הרומאים, כמובא במסכת עבודה זרה (ב, ב): "הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו". הפרדים, בהמת המשא שכל תכליתה להגדיל את הרווח הכלכלי של בעליהם - כנגד השווקים, הניצחון על הגבורים, כנגד כסף וזהב ששלל המלחמה מרבה, והמעיינות כנגד המרחצאות.

כל אלה הם, בבחינת "זה לעומת זה", מכוונים כנגד שלשת עסקיו של יעקב אבינו כשבא לתקן את אנשי שכם, כשרצה ללמדם כיצד מתחתנים לפי תורת ישראל, ותיקן להם מטבע - לקידושין, שווקים - לכתובה, ומרחצאות - לטבילה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)