הרב אורי שרקי

חנוכה - ברית מילה, נצחון צבאי ונס פך השמן

כסלו תשע"ב




בזמן שגזרו הגוים על המילה היו אבותינו מלים את בניהם בסתר תוך סיכון נפשם. התלמוד מספר שהיו נוהגים להדליק נר בחלון על מנת להודיע ליהודים שמתקיים ברית למחורת באותו הבית בלי הכרזה פומבית. יתכן לומר שהיו מדליקים נר בלילה שבו נולד התינוק ובלילה השני שני נרות וכן הלאה עד היום השמיני. וכך כשבטלה הגזירה על ידי נצחונם של בית חשמונאי, נוצר מנהג להדליק נרות זכר לגזרה כדרך שאוכלים מרור בליל פסח זכר לשעבוד. מנהג זה היה לתקנת חכמים של נר חנוכה בבוא הזמן. בכך יש הסבר להלכה המיוחדת שתיקנו ברכה גם למי שרק רואה נר חנוכה אף על פי שאינו מדליק, שכן מלכתחילה החל המנהג הזה עבור הרואה ולא עבור המדליק. התהליך הזה תואם את אופיו של חג החנוכה שהחל בהתעוררות ספונטנית של העם להיגאל.

מגילת תענית מכילה רשימה ארוכה של ימים טובים שנהגו בימי בית שני, שכמעט כולם קשורים לנצחונות של בית חשמונאי. מאחר ובטלה המדינה החשמונאית ויצאנו לגלות, קובע התלמוד במסכת ראש השנה שבטלה מגילת תענית ובטלו מועדיה. לפי זה היה ראוי שיתבטל גם חג החנוכה, אלא שמאחר והתפרסם הנס הרבה לא בטלוהו. נמצא שחנוכה הוא חג שהיה בכוחו להתקיים רק כמאתים שנה, זמן שיבת המלכות לישראל עד החורבן השני, ונעשה בו נס והוא נחגג לעולמים, ואורו מוסיף והולך עד עצם היום הזה, ממש כעין ניסו של פך השמן.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)