יציאת מצרים ומתן תורה

כ"ג בניסן תשע"ב

שאלה ותשובה (תשובת הרב מודגשת):

שמעתי את השיעור "מתן תורה" מתוך דיסק של כבוד הרב (מספר שיעורים במחשבת ישראל), בשיעור זה הרב מסביר שלו היינו "פונים" לאחד מבני ישראל היוצאים ממצרים ושואלים לאן מיועדות פניו הוא היה משיב ארץ ישראל ולא מתן תורה.

נושא זה לא לגמרי ברור לי:

1. בליקוטי שיחות, כרך ג', של הרבי מילובביץ' בפרשת שמיני, הרבי מציין :

"העבודה הראשונה של בני ישראל מיד לאחר היציאה מארץ מצרים, היתה ספירה על דרך ספירת העומר (הערה 20)" .

כלומר שספירת העומר היא הצעד הראשון בעבודה כדי לבוא לכימי צאתך בשלימות, אל גיאולה העתידה - בחינת "שמיני".

הערה 20 היא: "ראה ר"ן סוף פסחים. ועייג"כ זח"צ צז, סע"א וברע"מ שם". אין שום מקור בחז"ל לזה.

2. ספר מורה נבוכים, חלק ג', פרק מג': "וזאת היא סיבת ספירת העומר מיום צאתנו ממצרים עד יום מתן תורה, שהוא היה הכוונה והתכלית ביציאתם באמרו ואביא אתכם אלי". מצוות ספירת העומר ניתנה מאוחר יותר, וזה הטעם שכתב הרמב"ם הוא לדורות ולא לשנת יוצאי מצרים.

3. שמות ג, יב: "תעבדון את האלוהים על ההר הזה" נאמר, אם אני לא טועה, למשה רבנו עוד במעמד הנה הבוער. נאמר למשה ולא לבני ישראל. אדרבה בדבריו לבני ישראל (שמות ו, ב-ח) אינו מביא מטרה אחרת ליציאת מצרים מאשר הבטחת הארץ.

לכאורה, עולה שבני ישראל אכן ידעו משהו כללי?

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)