הרב אורי שרקי

מזרחי דפומבדיתא - על משנתו של הגרי"ד סולובייצ'יק

אייר תשע"ג




אהבתנו אל משנתו של הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל לא תסמא את עינינו מלבקר גם את מומיה. יראת כבוד אוחזתנו בבואנו אל היכלו של האי גאון וצדיק, מקים עולה של תורה באמריקה, המרים את כבודה לעיני העמים ולעיני כל בית ישראל בעולם כולו, הממלא את מקום אבותיו ביראה ובחכמה, והסולל נתיבות לנבוכי הדור.

תפקידו ההיסטורי של הגרי"ד, על גבול בית המדרש העתיק והתרבות הכללית במיטבה, מעמיד אותו בצומת דרכים רוחנית שמעלותיה הן הן המזמינות באופן כמעט בלתי נמנע גם את חסרונותיה. כך שלא ניתן להתייחס אל משנתו בפשטנות רדוקציוניסטית של פסילה או הכשרה. המורכבות בשיפוט הכרחית היא לא פחות ממה שהיא מהותית לשיטתו.

יש לדון בשיטתו משני היבטים, הפילוסופי והתורני.

מהבחינה הפילוסופית, השתלבותו בזרם האקסיסטנציאליסטי-דתי מצביעה, על אף כל ההבדלים, על קרבה למשנתו של הראי"ה קוק. הרצון לדון בתופעות הרוח מצד הרושם שלהן בנפש, מתקרב אל תורת ההכרה של הרב קוק, אך ללא המימד ההופעי-נבואי של תורת ארץ ישראל.

אצל שניהם, תופס הדיון בספק מקום נכבד. אך בעוד שהרב קוק רואה בשלבי הספק מעברים בין מדרגות האמונה, הופך הגרי"ד את הספק למהותה של האמונה. ההרחקה של הודאות היא אופיינית לתורת חוצה לארץ, שהיעדר רוח הקודש ממנה מונע את היכולת להכריע בסוגיות רוחניות.

בתחום התורני, מתאפיינת שיטתו בהעמדת הדת בצידה של הלאומיות, כשהן זרות זו לזו. בסופו של דבר, העמדה החרדית הקלאסית, הסבורה שהיהדות הינה דת יותר ממה שהיא אומה, מצאה לה אחיזה גם בשיטתו של מי שראה במעבר מאגודת ישראל למזרחי את אחד המאורעות המשמעותיים ביותר בחייו. נימוקיו למעבר הזה אופייניים לעולמו. האחד, הוא שצריך להיות מודרני, לצאת מהגטו. השני הוא שמדינה ליהודים, זה דבר טוב, במיוחד אם זה בארץ ישראל. חסרה כאן אותה רוח נבואית שבתורת ארץ ישראל, המבחינה במהלך הציוני החילוני את התגשמות דבר ה' בפי נביאיו. לכל היותר, שאלת גאוליותה של מדינת ישראל תישאר בגדר של ספק או כבשי דרחמנא, בהתאמה להאדרת הספק וההתבצרות בתחום האינטלקטואלי של היהדות, המתובלת ברגש דתי, האופייניים לשיטתו.

שמא ניתן לראות כאן את המשכו ההכרחי של הקו הלמדני הקיצוני של ישיבות ליטא, המתייחס ברתיעה אל תורת הסוד, המבקש לבסס את יראת השמים על הזוג שכל-רגש לבדו, מבלי לשלב את הדמיון הקדוש ואת קדושת הטבע? התלמוד, הרמב"ם, ההלכה, הם עולמו של הגרי"ד. רוח הנבואה, השורה על הפוליטיקה הישראלית, המשכה הישיר של התנ"ך, עומדת בשוליה של הכרתו התורנית.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)