הרב אורי שרקי

אורות - ישראל ותחייתו, פסקה כ'

מתוך ספר אורות לראי"ה קוק

כ"ד בחשון תשס"ח

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




ישנן כמה אופציות לראות מהלכים. אפשר להסתכל מלמעלה ולראות תמונה אחת ומלמטה ולראות תמונה אחרת. אפשר לומר שהיום הכל רע. אבל אפשר להסתכל בפרספקטיבה של מאות או אלפי שנים או של כל ההיסטוריה ולראות אחרת לגמרי. כמו שהציירים האימפרסיוניסטים ציירו ללא צל כלל. הם הניחו שאין צל בעולם כלל וגם הצללים הם בעצם סוג של אור. ואם תסתכל מקרוב על התמונה תראה נקודות נקודות של צבע, ומרחוק אתה רואה לאיזה תמונה זה שייך ומה זה נותן. וזה הכרחי כי ללא מבט כזה ניתן לשקוע בייאוש.

"כל נתיקה שבמערכי הלב...". יש משנה במסכת אבות: דע מאין באת ולאן (יש גרסאות לאין) אתה הולך. כלומר ברגע שאתה חושב מאיפה באת ולאן אתה הולך אתה מבין מה תפקידך בעולם. וכך גם הגר ששאלה המלאך מאין באה ולאן הולכת ומתוך זה היא הבינה שהיא שפחת שרה. ולפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון לפני הקב"ה.

והמשך המשנה: "מאין באת?! - מטיפה סרוחה! - לאן אתה הולך? - למקום רימה ותולעה! - ולפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון?! - לפני מלך מלכי המלכים, הקב"ה!". מה ההבדל בין שני חלקי המשנה? הראשון מדבר על עובד מאהבה שאותו מעניין מאין בא ולאן הולך. ואילו החלק השני מדבר על עובד מיראה שאותו צריך להפחיד.

ואומר הרב שכאשר יש ניתוק בחיי האומה עם המקור הוא מערער מאד את הביטחון והאושר אך כל אור קטן שיש כבר מאיר את כל המנהרה.

פעם תרומות ומעשרות היו חלק מהכלכלה. והכלכלנים של שלמה המלך התחשבו בזה בחישוביהם. היום, מהם תרומות ומעשרות? אדם חוזר מהשוק מחפש מה קצת רקוב אומר על זה כמה דברי כישוף, שם בשקית ניילון ובחרדת קודש זורק לפח. וזה באמת מגוחך מצד עצמו, אך אם אתה יודע מאין זה בא ולאן זה הולך אז אתה מבין מהו האור שאומנם הוא קטן כרגע אך הוא אור גדול שגנוז בזה ועתיד להתגלות לעתיד לבוא.

זכריה אמר: "מי בז ליום קטנות". בימי זכריה החלו לבנות את הבית השני והיו שם זקנים שעוד ראו בילדותם את הבית השני בתפארתו. והם ראו את הבית השני שהיה כל כך עלוב ובכו. ואי אפשר היה לשמוע את קול צהלת העם בגלל בכי הזקנים. ועל זה אמר הנביא זכריה תוכחה "מי בז ליום קטנות" הגמרא אומרת על זה מי גרם לצדיקים שיתבזו, קטנות שהייתה בהם. ורש"י אומר: מה הקטנות שלהם? הם מאמינים בשו"ע אבל לא מאמינים בקב"ה. מה יכול להיות שהגאולה תגיע בצורה כל כך קטנה?! זה כזה קטן אז זה לא מקובל עלי! אם הקב"ה לא גאל כמו שאני לא רוצה אז זה לא שייך. והבכי של הזקנים היה הגורם בסופו של דבר לזה שנחרב הבית. בגמרא נאמר כי הרבנים הרגו את בר כוכבא. והרמב"ם אומר שנהרג בעוונות כלומר נהרג על ידי הגויים. והרדב"ז מסביר שרפו ידי הרבנים מבר כוכבא. כלומר דעתם לא הייתה נוחה ממנו כי לא התאים למה שהם רצו שיהיה ולכן לא הסכימו לדרכו. ואותה אי הסכמה לדרכו גרמה למותו. וזה לא אומר שכל מעשיו של בר כוכבא היו בסדר. אלא חכמים נאחזו בזה שחלק ממעשיו לא היו בסדר על מנת לומר שאם כך אז הוא לא הגואל. וכך גם כיום. המדינה עושה דברים לא טובים היה גירוש מגוש קטיף וכו'. אז האם לא צריך לומר "הלל" ביום העצמאות?

בחנוכה אומרים הלל על כך שחזרה מלכות לישראל יתר על 200 שנה עד החורבן השני. והרמב"ם לקח את זה מסדר עולם רבה שכתוב בה שמלכות בית חשמונאי ק"ג שנים מלכות הורדוס ק"ג שנים. סה"כ 206 שנים והרמב"ם כלל אותם יחד. כאשר חוץ מהדור הראשון כל המלכות הזו הייתה מאוד בעייתית. וברור שמלכות הורדוס הייתה מאד קשה לעם ובכ"ז הרמב"ם פסק שעל זה אנו אומרים הלל.

ולמה צריך להתחיל בקטנות? למה הקב"ה לא יכול ישר להתחיל בגדלות? אלא שאז לא נשאר לאדם מה לעשות ולשם מה נברא האדם.

ואם יש לך שורש נשמה של אדם שיכול לזהות את השלבים אז אתה מזהה מה קורה במציאות. כמו ש"החפץ חיים" כששמע על הצהרת בלפור אמר "זהו זה" כלומר זה מתחיל זה הגאולה. מאיפה זה ממשיך מכאן והלאה? עוד נראה.

בימינו ישנם אנשים גדולים מאד שיש בהם צימאון גדול מאוד ולכן הם כמעט כולם חילונים. יותר מזה חלק גדול מהחברה רוצה לרדת מהארץ מה שמראה שגם האידיאל ששווק עד עתה של הציונות גם הוא כבר לא מספיק וגם הוא קטן מידי.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)