הרב אורי שרקי

הכוזרי - מאמר רביעי, פסקה כ"ד

מתוך ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי

כ"ו באלול תשס"ז

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




מאמר רביעי, פסקה כ"ד: מלך כוזר מבקש מהחבר שיאמר לו אם יש חוכמות טבעיות של פנימיות הטבע אצל עם ישראל שהשתמרו.

שאלה: האם שינויים במדע מחייבים שינויים בהלכה אם היא התבססה על אותו מדע?

תשובה: לפעמים כן לפעמים לא. למשל תולעים שנבראים מתוך הבשר מותרים באכילה ותולעים שנבראים מחוץ לבשר אסורים. גם תולעת שנבראת מן הבשר אם יצאה מהבשר אסורה. כך גם לגבי פירות. אם יש פרי שבו אין סימן לכניסת תולעת ויש תולעת בפנים ניתן לאוכלה אך אם יש סימן אז אסור. אך בימינו אנו יודעים שכל תולעת נובעת מביצה שהטיל זבוב וכדומה לתוך הפרי. אז האם אנו נאסור מה שפעם היה מותר? התשובה לא. כי מה שאנו בודקים זה לא מה שאנשי המדע בודקים. הגדרות התורה הן הגדרות סובייקטיביות שאומרות שמה שלא ניתן לזהות בעזרת ראיה פשוטה לא תופס ולכן מותר.

דוגמא נוספת: מים חמים וקרים שמעורבבים בשבת, ניתן לומר שחיממנו את הקרים ואז זה בישול שאסור וניתן לומר שקיררתי את החמים ואז זה קירור שמותר. ובגמרא שואלים מה באמת קרה. וגם בימיהם היה ניתן למדוד את הטמפרטורה ולראות מה באמת קורה. אלא שמה שרוצים לבדוק זה מה השערה שקורה ולא מה קורה בפועל.

דוגמא נוספת: אני קונה אתרוג והולך לרב הוא בודק את החלק העליון ורואה נקודה. אם היא שחורה האתרוג פסול ואם לא אז הוא כשר. הרב לא מצליח לראות האם הצבע הוא חום או שחור. ומה הוא אמור לעשות? לפי ההלכה הוא אמור לשאול את הקונה וזה מה שיקבע את הפסק (למרות שניתן למדוד אורך גל ולראות אם זה שחור או חום).

עוד שאלה: האם המים שבענן הם בלועים או נוצרים ומתוך זה האם מותר להשתמש בגשם שירד בשבת. השאלה היא לא מדעית אלא רעיונית סובייקטיבית האם זה חומר חדש או אותו חומר. לכן המחלוקת בן חכמים היא איך להסתכל על המציאות וזו לא מחלוקת מדעית. האם זכוכית בולעת? ברור שכן במידה מסוימת כי זה תלוי במקדם ההתפשטות שלה. אך השאלה היא האם כזו מידה של בליעה נחשבת כבליעה.

תפילין צריכים להיות מרובעות אך אין שום אפשרות ליצור ריבוע מושלם במציאות. ולכן יש הגדרה של החזון איש שאומר שצריך יחס של 1.2 בין היתר לניצב. (מבוסס על הגמרא).

מקרים בהם ההלכה כן תשתנה - האם לקבוע ממזרות לפי די.אנ.איי? הרב שלום משאש נזדקק לזה והיה מי שאמר שמה שלא העיד על ממזרות לפני 100 שנה לא יכול להעיד היום. הרב שלום משאש אמר שלא סומכים כי גם המדענים אומרים שזה לא מאה אחוז ולכן זה רק ספק ממזר. מכאן נובע שאם היינו יודעים במאה אחוז אז היינו קובעים על ידי זה ממזרות.

דברים שנשתיירו בטבעיות אצלנו - דברים שמופיעים בספר יצירה שנכתב על ידי אברהם אבינו. השאלה אם הוא באמת נכתב על ידי אברהם אבינו או שמא זה ספר שבו יש חוכמה שניתנה על ידי אברהם אבינו התפתחה במשך הדורות ואח"כ נכתב. דעות החוקרים מתי נכתב ספר יצירה נעות על כאלף שנים. כבר רבינו סעדיה גאון שכתב פירוש על ספר היצירה אמר שיש נוסחאות רבות ומשובשות של הספר. הגר"א והרב חיים מוולוזין טיילו פעם והגר"א אמר לו שכל הנוסחים של ספר יצירה הם משובשים חוץ מהספר עם פירוש האר"י שבו יש רק שתי שגיאות כתיב ואמר לו איך לתקנן. ואז ענה לו הרב חיים מוולוזין: "אם כך, זו לא בעיה ליצור גולם!". והגר"א אמר לו:" נכון! אני עצמי עשיתי אחד כזה אך ביטלתי אותו בגלל רכות שני באותו הזמן; ושאלתי אותו בן כמה היה אז ואמר לי שהיה בן פחות מי"ג שנים".

ישנן שאלות בפוסקים: "האם ניתן לצרף למניין אדם שנברא על ידי ספר יצירה?" והתשובה היא שלא. ויש בגמרא סיפורים על תנאים שהיו עוסקים בכל יום שישי בספר יצירה ובוראים עגל לאוכלו בשבת. החכם צבי מספר כי סבו גם ברא גולם כזה וביטלו כי פחד שיחריב את העולם. וכן יש מסורת לא ברורה שהמהר"ל מפראג יצר גולם כזה.

ספר יצירה - נחלקו גם החכמים וגם החוקרים לאיזו אסכולה הוא שייך. יש ששייכו אותו לבית מדרשו של רבי עקיבא ויש שאמרו שהוא ספר קבלה. בספר יש ציטוט של פסוק אחד מיחזקאל אך יכול להיות שהוא הוכנס מאוחר ולכן זו לא הוכחה שלא נכתב על ידי אברהם אבינו. ויש שאמרו שספר היצירה הוא ספר פילוסופיה ואכן רבינו סעדיה גאון כתב פירוש שלם פילוסופי בלבד על ספר זה. וישנה שאלה האם רבי יהודה הלוי היה בכלל המקובלים כי החשיב את ספר יצירה כספר קבלה. והרב שרקי חושב שכן.

"ספר זה מלמד אותנו לראות כי אחדות האלוה וריבונותו..." - זה מזכיר את תורת השדה המאוחד בפיזיקה שהיא ניסיון למצוא נוסחה אחת שכוללת את כל הכוחות שבטבע. היום מדברים על 4 כוחות - כוח המשיכה, הכוח האלקטרו מגנטי, הכוח הגרעיני החלש והכוח הגרעיני החזק. גם לנו יש תורת אחדות כזו. המהר"ל אומר שבעשרה מאמרות נברא העולם. המספר 10 הוא המספר הכי גבוה שיש אך האות י שמסמלת 10 בעברית היא רק נקודה קטנה. כלומר הכוונה היא כי עשרה מאמרות של בריאת העולם זה יצירה מפורדת בנקודה אחדותית אחת.

ישנם דברים משותפים לכל התרבות האנושית שמופיעים בכל העולם: כמו למשל, השם תיאו. גם האצטקים וגם היוונים קראו כך לאל וגם אצלנו ההתגלות הראשונה מופיעה בשם "תוהו". ספר יצירה מחפש את כל הדברים האחדותיים בעולם ורוצה להראות איך כל העולם כולו אחדותי. לא כל שבר שניתן לספור הוא העיקר. ניתן לספור ולמדוד בננות אך אפשר בלעדן. אך לא ניתן לספור אהבה וזה דבר שלא ניתן בלעדיו. בספר "הנסיך הקטן" יש מחלוקת בין הילדים למבוגרים. הילד אומר: "יש לי חבר שיש לו עיניים טובות והוא אוהב פרפרים". והמבוגר שואל: "כמה הוא שוקל? איפה הוא גר ומה אבא שלו עושה?".

ספר יצירה זה ספר של ספירות ואותיות. ספירות זה מה שניתן להימדד ואותיות זה הדיבור שזה דברים מופשטים ולא מדידים. ספר יצירה אומר שהעולם נברא ב32 נתיבות, שזה עשר ספירות ועוד 22 אותיות, סה"כ 32.

אומר הכוזרי הראשון זה הספירות - כל הדברים בנויים על ספירה מוזיקה, בנייה, גיאומטריה וכו'.

הצד השני זה הסיפור - "קול דברי אלוקים חיים" - בדיבור זה תלויים תכונת כל דבר נוצר וצורתו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)