הרב אורי שרקי

הלכות תשובה לרמב"ם - פרק א', הלכה א'

מתוך ספר משנה תורה לרמב"ם

י"ב אלול תשס"ז

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




פרק א', הלכה א': "כל מצוות שבתורה... כשישוב בתשובה חייב להתוודות ווידוי זה הוא מצוות עשה. כיצד מתוודים? אומר: "אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי עשיתי כך וכך...".

ואיך אפשר גם חטאתי גם עוויתי וגם פשעתי בו זמנית? אלא שזה נוסח כללי על כמה חטאים. מה ההבדל בין עוון לחטא לפשע? חטא זה בשוגג עוון זה במזיד פשעתי זה במרד. וישנן נוסחאות שבהם מופיע שאומר גם : "...ויהי רצון שלעולם לא אעשה עוד". ובאמת עיקר הווידוי הוא שאדם מתחייב לעולם לא לעשות עוד חטא זה אחרת אין עניין בווידוי כלל. ואי אפשר לומר שלא יצא ידי חובה אם באמת התכוון לא לשוב לחטא זה לעולם. ברור שאם האדם מתכוון לשוב לחטא זה אז זה ווידוי ללא תשובה שאינו בעל ערך.

"וכל המרבה להתוודות ומאריך בדבר זה הרי זה משובח" - דבר זה הוא במחלוקת בין בעלי הנגלה לבעלי הנסתר. הרמב"ם אומר שצריך להרבות ווידויים אך האר"י ז"ל אומר לומר רק 10 ווידויים ואחרת זה ככלב השב על קיאו כי אם התוודית מה לך לחזור על זה.

כל חייבי אשמות וחטאות צריכים גם את הווידוי בזמן הקרבת הקורבן.

חייבי מיתות בית דין ומלקות לא מתכפר להם עד שיעשו תשובה ויתוודו.

"וכן החובל בחברו והמזיק לממנו אף על פי שהחזיר לו אין מתכפר לו עד שיחזור בתשובה". לא מספיק לשלם את מה שהזקתי ,אלא אני צריך לחזור בתשובה ולדעת שלא אעשה זאת שוב.

הלכה ב': יש מחלקות בין היהדות והנצרות מה העיקר? האם העיקר הוא התשובה כמו ביהדות או בווידוי ובכפרה כמו בנצרות. האסלאם הסוני אינו מאמין שיש בחירה חופשית ולכן אין להם כלל עניין בווידוי ותשובה.

לדוגמה: אדם רצח. מה קורה עם הרוצח ומה עם הנרצח? לפני שהאדם רצח הוא היה צדיק כי לא חטא. ברגע שרצח הפך לרשע. חזר בתשובה חזר להיות צדיק. הנרצח לפני הרצח היה חי אחרי הרצח מת וגם לאחר תשובת הרוצח בתשובה שחזר להיות צדיק המת עדיין מת. יוצא שיש כאן אי סימטריה בין מצבו ההגדרתי של הרוצח החוזר בתשובה לעומת המשך פעולת המעשים שהוא עשה בעולם. אלא ברגע שאדם חוזר בתשובה המעשה לא מיוחס לו ולכן הוא מוגדר כצדיק למרות שהמעשה נשאר בעולם ותוצאותיו נשארו בעולם. ומדוע את האיש הזה הורגים למרות שהוא צדיק? שכן הוא התחייב מיתה למרות שכרגע החטא הזה לא מיוחס לו, בכ"ז הוא התחייב מיתה.

הקלקול שהאדם עשה בעולם מתקן על ידי הכפרה. ולכן מיתתו של אותו רוצח היא שמתקנת את מעשה הרצח. כך יש כאן איזון הוא הרג אדם ולכן הוא ייהרג על מנת לאזן את המצב שיש אדם שמת בגללו והוא יישאר בחיים.

מדוע צריך ווידוי בפה אם אדם חזר בתשובה והחליט שלא יעשה זאת שוב? כי הדיבור מסיים את ההחלטה של האדם, גם אם אדם החליט אך לא הוציא זאת בשפתיו זה עדיין לא הגיע לידי השלמה.

והשאלה היא: "אם אדם עשה תשובה ולא הייתה כפרה האם מועיל או לא מועיל?" לפי היהדות התשובה התקבלה, לפי הנצרות לא התקבלה כי העיקר זה הכפרה. הנחת היסוד של היהדות היא כי החטא הוא מקרי באדם לכן אם עשה חטא הוא יצא מן עצמו, מן האמיתיות שלו, ולכן אם עשה תשובה היא התקבלה כי חזר לעצמו ויש עדיין חיוב כפרה על מנת לתקן את רישום החטא בעולם אבל החזרה בתשובה התקבלה".

לעומת זאת הנצרות מאמינה כי האדם חוטא מטבעו ולכן לא יעזור לו לחזור בתשובה כי החזרה לעצמו זו חזרה רק לחטאיו שוב ולכן רק כפרה היא תיקון כי רק את זה אפשר לעשות על מנת לתקן את המעשה. הכפרה באה על מנת למנוע את תוצאות המעשה ובכך להקל את מידת הדין שכרגע חלה על האדם. יוצא מזה שהווידוי אצל הכומר בנצרות אינו חלק מתשובה אלא חלק מטקס מאגי שנועד לכפר על החטא.

ומה היא ההלכה הראשונה שהתורה שבעל פה לימדה? ההלכה הראשונה במסכת ברכות אומרת כי הכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן מצאת הכוכבים. ושואל התלמוד: תגיד צאת הכוכבים! למה אתה אומר: "משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן?" ואומר התלמוד שהתנא לימד אותנו מילתא אגב אורחה שביאת שמשמו מעכבתו ואין כפרתו מעכבתו. מדובר על כהן שהיה טמא כתוצאה מזבות והכפרה של הקרבן שצריך להקריב בבוקר למחרת לא מעכב. ומדוע זו ההלכה הראשונה שמופיעה עוד לפני שנאמר בצורה ברורה מתי קוראים את שמע בערבית? אלא, שהמשנה נכתבה מיד אחרי החורבן ואז הייתה טענה נוצרית שלעם ישראל אין יכולת להתקיים בעולם שכן אין לו כפרה כי ביהמ"ק נחרב. אי לכך, תחילת התושב"ע היא התמודדות עם הטענה הזו שאומרת שכפרה לא מעכבת. וכן השאלה מאימתי קוראים את שמע בערבית עוסקת בשאלה זו האם ניתן להתחבר לקב"ה וליחד שם ה' בערבית כלומר במצב של סילוק שכינה והסתר פנים כשישראל בגלות.

כל זה הקדמה להלכה ב': "שעיר המשלתח לפי שהוא כפרה על כל ישראל כה"ג מתוודה עליו עוונות כל ישראל. ומה הוא מתוודה? אנא ה', חטאו, עוו, פשעו עמך בית ישראל אנה ה' כפר על... וכשהיה אומר את שם ה' היה אומר שם ה' המפורש". ונשאלת השאלה מה פתאום כה"ג מתוודה בשם כל ישראל? הרי ווידוי זה גמר התשובה ואיך יכול להיות שמישהו אחר מתוודה במקומי. היה יותר מתאים לתקן שבזמן שכה"ג משלח את השעיר כל ישראל יתוודו.

אלא אם אדם גנב במכולת, האם יכולה הלשון לומר אני לא צריכה להתוודות כי מי שגנב זו היד ואני לא קשורה לזה. אלא שהאדם הוא אחד ויש לו כוחות שונים בגוף. היד היא יכולה לבטא את הגניבה והלשון היא ממונה על ביטוי הדיבור של האדם.

ומה היחס בין הכוהן לכלל העם? יש הבדל עצום בין תודעת עם ישראל בתקופת המקדש לבין התקופה המודרנית. היום כל אחד מרגיש את עצמו קודם כל כ"אני" ומרגישים על גבי זה גם קשר של האני שלי לזולתי. כאשר שכינה שרתה בעמ"י אדם חש קודם את עצמו כחלק מהציבור ואח"כ מתוך זה כאני פרטי. ולכן כאשר הכהן מתוודה הווידוי הזה מופיע אצל כולם.

ומתי חל השינוי? בימי יחזקאל הנביא. עד לימיו היה ברור לכולם כי אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה כי אנחנו חלק מהכלל ורק בימיו התחיל שינוי שגולי בבל שאלו למה אנו נענשים אם אבותינו חטאו ולא אנחנו ואז הוא אמר מכאן והלאה לא יהיה "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה" .

שאלה: אם אדם קודם כל היה שייך לכלל, למה הוא צריך קודם קורבן על עצמו, על ביתו ועל הכוהנים ולא ישר על כלל ישראל?!

תשובה: הכהן הוא אמצעי הביטוי ולכן יש צורך שהוא יהיה נקי לפני שמתחיל להתוודות (כמו שנשטוף את הפה וניטול ידיים לפני ווידוי).

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)