הרב אורי שרקי

בראשית - "בראשית ברא"

"שבת בשבתו", תשרי תשע"ד




על הפסוק הראשון בתורה (בראשית א, א): "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" כותב רש"י את הדברים הבאים:

בראשית ברא – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו: בשביל התורה שנקראת 'ראשית דרכו' (משלי ח, כב), ובשביל ישראל שנקראו 'ראשית תבואתֹה' (ירמיה ב, ג).

רש"י מפרש את האות בי"ת של 'בראשית' במשמעות של 'בעבור', 'בשביל', כמו בפסוק (בראשית כט, יח): "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה." – 'ברחל בתך' - בעבור רחל. רש"י סבר כי מסיבות שונות יש קושי לפרש את המילה 'בראשית' כמשמעה – בתחילת הימים, ולכן אין ברירה אלא להדרש כאן למדרשי חז"ל, בכדי להבין נכון את פשט הפסוק. נרחיב על כך כשנגיע לפרש את תחילת פרשת בראשית, רק נאמר כאן ששיטתו של רש"י היא, שלעתים דווקא הדרש קולע אל הבנת הפשט יותר מאשר המשמעות 'הפשוטה' לכאורה העולה מן המילים עצמן (זאת למרות שבהמשך דבריו כאן הוא מביא גם אפשרות להסביר את הפסוק מבלי להזקק למדרש). לכן, במקרה זה שהבנת פשט הכתוב היא קשה, נדרשים אנו לפרש כדרך שחז"ל פירשו, [1] שמשמעות המילה 'בראשית' היא לא ציון זמן אלא ציון תכלית. פסוק זה בא לענות על השאלה – בשביל מי או בשביל מה נברא העולם? מה תכליתו של העולם, מהו עמוד השדרה הפנימי שלו? מהי נשמתו? והתשובה היא: ישראל והתורה.

הרב ח"י רוטנברג זצ"ל [2] היה קורא את דברי רש"י ומפסקן מעט שונה:

אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו שדרשוהו רבותינו. בשביל התורה שנקראת 'ראשית דרכו' (שהיא) בשביל ישראל שנקראו 'ראשית תבואתה'.

הרב רוטנברג הבין, שמכיוון שדבריו אלו של רש"י הם תחילת פירושו על התורה – והמקרא בכלל, לכן את המילים "המקרא הזה" יש להבין כמוסבות על התנ"ך (המקרא) כולו, [3] ומשמעות דברי רש"י היא שעלינו להבין את התנ"ך "כמו שדרשוהו רבותינו", שהרי התורה ניתנה בשביל ישראל. כלומר, כיוון שהתורה ניתנה לישראל, לכן דווקא ישראל הם אלו שיודעים כיצד לקרוא בה, ומי שמשמר את הקריאה ה'ישראלית' האותנטית הם חכמי ישראל, כלומר חז"ל.

(מתוך הפירוש לספר בראשית בהוצאת "אורים" הנמצא בהכנה)






[1] בראשית רבה א, ו (-בשביל התורה), ויקרא רבה לו, ד (-בשביל ישראל).

[2] רבה של אנטוורפן ושל הקהילה היהודית בפריז בדור הקודם.

[3] בפרט לאור העובדה שלעומת רוב המפרשים רש"י נמנע מלכתוב הקדמה לפירושו, בה יסביר את דרכו בפרשנות המקרא. אי לכך יש לראות בתחילת פירושו מעין הקדמה כללית לדרך פרשנותו את המקרא (בכך הוא הלך בדרכם של חז"ל, שלא כתבו הקדמה למסכתות ולמדרשים אלא טמנו את דברי ההקדמה בסוגיות הראשונות של המסכת או בפתיחות לפרשות).

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)