ששים רבוא ורשות הרבים

כ"א באב תשס"ו

שאלה:

נראה כי חכמים רצו לשנות לפעמים מדברי קודמיהם אך לא יכלו לעשות זאת במפורש מסיבות שונות ולכן מצאו דרכים אחרות. דוגמה לכך היא סוגית ששים הרבוא הנדרשים להגדרת מקום כרה"ר. תנאי זה לא נזכר בתלמוד וכנראה סותר את הנאמר בתלמוד שיש רה"ר בירושלם ובמחוזא, והרי אין אוכלוסא בבבל ותנא אין אוכלוסא פחותה מס"ר (לגבי חכם הרזים). ותנאי זה נזכר לראשונה בבה"ג (אספמיא). האם ייתכן לומר שחכמים לא רצו שתהיה לנו רה"ר ולכן מצאו תנאי הדומה לדגלי מדבר כמו שעשו בעל ערוה"ש (שצריך שיהיה מפולש ממש) ובעל אבני נזר (לגבי צורת השלטון) כדי להצדיק את המנהג?


תשובה:

לגבי שישים רבוא, נראה שזו מסורת מתקופת התלמוד שלא הובאה בתלמוד, ולכן נשארה שנויה במחלוקת כפי שהיתה בזמן התלמוד. אם נאמר כדבריך שרצו חכמים לשנות מדברי קודמיהם, נצטרך גם שלא לקבל דבריהם, שהרי עם ישראל קיבל את סמכות התלמוד הן לקולא והן לחומרה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)