הרב אורי שרקי

וארא - משפחת משה

טבת תשע"ד




לוי היה השלישי בשבטים. משה הוא דור שלישי ללוי מצד אמו יוכבד. הוא גם השלישי בילדיו של עמרם. הכפלת המוטיב של מספר שלוש מורה לנו על התאמתו של משה לתפקידו כגואל וכמקבל התורה. כי ישראל הם בני השלישי באבות: יעקב, והתורה אף היא משולשת: תורה, נביאים וכתובים. להיות שלישי, משמעותו היא להיות מי שמאחד קצוות. עניינם של עם ישראל והתורה הוא לגלות את יחוד ה' על ידי אחדות הערכים. לא מידת הדין לבדה היא זו שפועלת בעולם ולא מידת החסד לבדה. דבר זה גלוי וידוע לכל מתבונן. החידוש של תורת משה הוא בכך שכל המידות מידה אחת הן. הבורא הוא זה שפועל כאחד בכל המידות ומייחדן. לכן פותחת פרשתנו, וארא, במילים: "וידבר א-לוהים (מידת הדין) אל משה, ויאמר אליו אני ה' (מידת הרחמים)". הידיעה של אחדות המידות אינה תיאורטית בלבד, אמונה מופשטת, כי אם מתבררת בהסטוריה הממשית, זו של בני ישראל היוצאים ממצרים בשם מידת הרחמים, שנגלתה למשה בסנה כשאמר לו הקב"ה "ואמרת אליהם ה' (הרחמים) שלחני אליכם", והנתקלים דווקא בהתגברות מידת הדין בכל אימתניותה, בגזרת פרעה על התבן. מתברר שהרחמים אינם הנהגה עצמאית, אלא מופיע דווקא מתוך עומק הדין: "עתה (מתוך הקושי דווקא) אשר אעשה לפרעה".

לצדו של משה מופיעות במשפחתו שתי שושלות: קורח ואהרון. מקורח יוצא שמואל הנביא, שכוחו גדול בתפילה, ואהרון אבי הכהונה יונק ממשפחת המלוכה של נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה, מאבותיו של דוד המלך: "ויקח אהרון את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון". התפילה והמלכות הן ההנהגות המקיפות את התורה, המעניקות לה את הרקע הערכי להקרנתה.

אך נראה שמונח כאן עיקרון יסודי עוד יותר. יציאת מצרים מכניסה את עם ישראל כגורם חדש במגרש המדיני של האומות. משום כך יש הכרח של שיתוף הגויים בהחלטה על המהלך, כפי שראינו במשה עם יתרו, בעם ישראל עם פרעה, ביציאה מבבל על ידי כורש, וביציאת אירופה על ידי בלפור.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)