הרב אורי שרקי

יום ירושלים - "לכתך אחרי במדבר"

אייר תשע"ד




בספר ירמיהו נאמר: "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר: כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה". הדברים מעוררים תימה. וכי ירושלים היא זו שהלכה במדבר? הלוא עם ישראל הוא שהלך במדבר, בעוד שירושלים ציפתה לו במקומה. אלא ש"ירושלים" הוא כינוי לכנסת ישראל בתור אידיאה, השוכנת בשמי מרומים, המתלבשת בעולמנו בצורה של עם, המתהלכת במדבר, והנקבעת בסופו של דבר בצורה נצחית בירושלים.

מלחמת ששת הימים היתה השלמת המפגש בין ירושלים של מעלה, כלומר נשמת ישראל, ובין ירושלים של מטה, ההיסטורית והגיאוגרפית, שהיא מרכז החיים של העולם כולו.

הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל היה רגיל להסביר שנשמות מיוחדות במינן, בעלות השגה גבוהה, מגיעות לעולם מאוצר "ירושלים של מעלה", מאז מלחמת ששת הימים, בה נכנסו ישראל לירושלים של מטה. משום כך מרובים הם בעלי החוש הרוחני הגבוה אצל בני הדור שנולדו אחרי מלחמת ששת הימים.

בירושלים "כל ישראל חברים". "חבר" הוא כינוי למי שאינו עם הארץ. אנחנו רגילים לשפוט כל אחד מישראל לפי התנהגותו, כך שיש בינינו טובים ורעים. אבל בירושלים יש מצבים שבהם מתגלה הקדושה הגנוזה במעמקי לבו של כל איש ישראל, יהיה אשר יהיה. כך היה בשעה שכבשו הצנחנים את הרב הבית, כשזלגו עיניהם דמעות, וכך קורה אצל כל בית ישראל, כשהם באים להודות ולהלל על ניסי המלחמה שבה שבנו אל קודשי האומה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)