הרב אורי שרקי

קרח - ניצוץ של אמת, מחלוקת לשם שמיים

סיון תשע"ו




ניצוץ של אמת

מהיכן נבעה טעותו של קורח לסבור שכל העדה כולם קדושים? הלוא כל מי שעיניו בראשו רואה שלא כל אדם בישראל קדוש? אלא שהרגיש קורח את סגולת ישראל בצורה מעוותת. האמת היא ש"כל העדה כולה קדושה". כלומר, שנשמת הכלל אין בה כל פגם: "כולך יפה רעיתי ומום אין בך". הפרט צריך לשאוף להפנים בחייו האישיים את הקדושה שמצויה כבר בכלל. חטאו של קורח הינו ביטוי לחוסר סבלנות, הגורם לאדם לסבור שהוא כבר במדרגה המיועדת לו. כך גם נהגו המינים, שסברו שניתן לראות עמים רבים, הנתונים בברבריות, כאילו הם כבר קדושים. בכך לא עוזרים לעמים אלא משאירים אותם במדרגתם, ולמטה מזה. מתוך גם כבר לא מבינים את מעלת ישראל ויעודם בעולם. העמידה על חילוקי המדרגות במציאות היא המפתח לעילוי העולם.

מחלוקת לטובה?

מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים. דברי המשנה האלו תמוהים לכאורה. הלוא שנואה היא המחלוקת, אם כן כיצד יתכן שהיא תתקיים לעולם? אלא שכאשר החולקים מכוונים רק לשם שמים, בהכרח הם מבטאים צדדים שונים של האמת, כך שגם כאשר תוכרע מחלוקתם לצד אחת הדיעות, יבואו כל הצדדים לידי ביטוי בצורה כלשהי בשורה התחתונה. לכן יהיו מצבים של שעת הדחק שבהם מותר לסמוך על הדעה הדחויה, וגם אם יראה לבית דין לפסוק כדברי היחיד, יכול לעשות כן. וגדולה מזאת מוסרים בשם גורי האר"י ז"ל, שלעתיד לבוא הלכה כבית שמאי. ללמדך שדברי המיעוט אינם דברי הבל, והקב"ה קובע עליהם שכר.

הרב יצחק הוטנר זצ"ל, בעל "פחד יצחק", היה רגיל להדגיש את החיוב שעשוי לצמוח מהעמדת דעות מנוגדות זו מול זו. היה אומר: כשיש 'אלו ואלו' אז זה 'דברי א-לוהים חיים'. אך כשאין 'אלו ואלו' הרי זה דברי אלהים מתים.

כל מחלוקת עוברת דרך שלב שבו היא לשם שמים וגם שלב שבו היא שלא לשם שמים. על כן מי שנתון במהלך של מחלוקת צריך תמיד לעמוד על המשמר ולהבחין מהו השלב שבו אולי עבר את הגבול של לא לשם שמים, ללא הונאה עצמית.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)