הרב אורי שרקי

בין המיצרים - השלמת תהליך (על פרק א' של ספר ירמיהו, ההפטרה של פרשת מטות)

תמוז תשע"ד




דברי התוכחה של ירמיהו בהפטרתנו מתחילים בשנה השלש עשרה ליאשיהו מלך יהודה. על יאשיהו מסופר בספר דברי הימים (‏דבה"ב לד,ג) שכבר בשנת שתים עשרה למלכותו החל לדרוש את ה', מה שהביא אותו בסופו של דבר לבטל את העבודה הזרה מכל הממלכה ולכרות ברית בין ה' ובין העם. כך שדברי הנבואה הקשים אינם באים לגזור שכלתה הרעה לממלכת יהודה, אלא שסכנה נשקפת לה אם לא תשלים את מהלך התשובה שהחל בו המלך. אלו אם כן דברי עידוד ליאשיהו. האיום מופיע רק אחרי שהחל תהליך התשובה, משום שלפני כן אין כל כך אשמה למי ששבוי בחינוך קלוקל מימי מנשה ואמון. עולה בידינו שהמסוכן ביותר עבור יחיד או ציבור הוא להתחיל במלאכה ולא לסיימה. תיקון אינו יכול להיפסק משעה שכבר יצא לדרך.

ירמיהו רואה מקל שקד וסיר נפוח. מלבד הפתרון המופיע במפורש בנבואה – כי שוקד אני על דברי, ומצפון תיפתח הרעה – נראה שהכתוב מכוון לעוד היבטים במראה: מקל שקד הוא רך ומופיע בראשית חום האביב. הוא מהווה התחלה של מהלך, שאם לא יושלם, מסכן את העץ כולו. מקל הוא כוח ההנהגה, כמו זו של יאשיהו, שעליה מוטל להשלים את המהלך. גם הסיר הנפוח, מורה על התעצמות כוח החיים, המצפה להשלמתו. אנו לומדים מכך שמלאכת תיקון המצב צריכה תמיד להשלמה, והמתחיל במצוה אומרים לו גמור.

דברי הנחמה שבסיום ההפטרה: "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמור: כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", הינם הבטחה שעל אף כל מתנגדיה, המבקרים את מוסריותה, מהוה כנסת ישראל מגדלור מוסרי אמיתי המורה מהו הטוב ומהו הרע: "כל אוכליו יאשמו רעה תבוא עליהם נאם ה'".

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)