הרב אורי שרקי

דברים - סדר חדש: משה וחטא המרגלים

תמוז תשע"ד




בפרשתנו מופיע חטא המרגלים מחדש, ומתגלית אגב כך תכונה מיוחדת אצל משה רבינו. העם החליט שאיננו מסוגל להיכנס לארץ ישראל מפני המלחמה עם הענקים ואמרו: "בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו" (דברים א, כז).

משה עונה לעם בתשובה השונה במהותה מזו של כלב שאמר (במדבר יג, ל): "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". תשובתו היא: "ואֹמר אלכם: לא תערצון ולא תיראון מהם. ה' א-לוהיכם, ההלך לפניכם, הוא ילחם לכם, ככל אשר עשה אתכם, במצרים לעיניכם (דברים א, כט-ל). משה ביקש להרגיע את העם על ידי שאמר להם שכשם שהיו נסים במצרים ובמדבר, כך יהיו נסים בארץ ישראל. אין לכם מה לדאוג, המלחמה תהיה קלה.

יש לכאורה תמיהה על משה. והלא כל ענייננו בכניסתנו לארץ ישראל - הוא להכנס למהלך של טבע. קדושת עם ישראל וקדושת השכינה ששורה בתוכו, מתגלות בדרכים טבעיות ולא על ידי נסים. כבר הורו לנו חכמים שאין לסמוך על הנס (פסחים סד, ב). הנס בא רק בדיעבד. כשאין ברירה, כשהאדם חלש מדי מכדי להתמודד לבד עם האתגרים שעומדים לפניו, אז הקדוש ברוך הוא עושה נס. אבל אין זה הדבר הרצוי לכתחילה. למה אמר משה כך? משום שהוא העריך שהעם חלש מדי. על זה יש טענה כלפי משה. מדוע לא עודד את העם להילחם מלחמה אמיתית, כפי שעשו יהושע וכלב, כמסופר בפרשת שלח.

כאן מופיעה תגובה א-לוהית חריפה: "וישמע ה' את קול דבריכם, ויקצף וישבע לאמר: אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה, את הארץ הטובה, אשר נשבעתי לתת לאבתיכם - זולתי כלב בן יפנה, הוא יראנה, ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, ולבניו יען אשר מלא אחרי ה': (שם שם לד-לו), ומיד אחרי זה פסוק קשה מאד: "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר: גם אתה לא תבא שם". (שם שם לז). אנחנו רגילים לראות את הסיבה של אי כניסתו של משה לארץ בחטא 'מי מריבה', וכאן מתברר שהיה עוד ענין, נסתר יותר, והוא זה שמשה לא האמין בכוחו של העם להילחם גם בלי לסמוך על נסים.

מכאן למדנו, שעל מנת לעמוד כצוק איתן בארץ ישראל, ושאחיזתנו בה לא תערער, עלינו לא לסמוך על הנס אלא אדרבא, להאמין שה' אתנו גם בכל תהלוכות הטבע ובכל המלחמות הטבעיות.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)