הרב אורי שרקי

ראה - תחבולות כשרות

אב תשע"ד




"וזה דבר השמיטה. שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו. לא יגש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמיטה לה'." היסוד הסוציאלי של השמיטה, הבא לידי ביטוי במצות שמיטת כספים, הוא הפן המובלט בפרשתנו, לעומת הצגתה בפרשת בהר בתור הרחבת מצות השבת אל האדמה. יש כאן הדגמה נוספת לכך שהמצווה מושלמת כשהיא כוללת את השלמת היחס בין האדם לחבירו יחד עם היחס בין אדם למקום. מכאן עולה שמצות שמיטת הקרקע אינה מושלמת אלא אם כן היא נעשית מתוך דאגה למצבו הכלכלי של הזולת, ובפרט בימינו שעול המצוה נופל על קומץ חקלאים, בעוד שרוב החברה אינו יודע באופן ישיר את קושי הפרנסה של החקלאי, וגם אינה מקיימת את שמיטת החובות, בשל תחבולת הפרוזבול. זה העיקרון המוסרי העומד ביסוד התר המכירה שתיקנו גדולי עולם, לטובת הישוב המתחדש בארץ ישראל.

שמיטת כספים אינה מתקיימת בימינו כפי שהיא כתובה בתורה, משום שאנו משתמשים בתקנת הפרוזבול שהתקין הלל הזקן. השימוש בפרוזבול הוא ביטוי לאמונה עמוקה בכוחה של התורה שבעל פה, שמתאימה את דבר ה' למצבים המיוחדים של כל דור ודור. מובן מאליו שאם הקדוש ברוך הוא נתן את תורתו לישראל, תכלול התורה את כל הצרכים שעתידים להתעורר, כך שהאפשרות של מסירת השטרות לבית דין, המהוה את מהות הפרוזבול, אינה ניצול בלתי ראוי בפירצה בחוק, כי אם עומק כוונתו של המחוקק העליון, ברוך הוא. הוא הדין לכל התקנות שנעשו בכל דור ודור, הרחוקות לכאורה מן הפשט וקרובות אל עומק הפשט.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)