הרב אורי שרקי

שופטים - מדוע שני ספרי תורה?

אב תשע"ד




המלך נצטוה בנוסף לכל איש ישראל (לדעת הרמב"ם והבית יוסף) לכתוב לו ספר תורה שני: "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים" (דברים יז, יח). אם הכוונה היא שהוא יקרא פעמיים, די היה בספר תורה אחד.

מוכרחים להניח ששני ספרי התורה ממלאים תפקידים שונים, כך שלא יתכן למלא אותם כאחד. האחד, הזהה לתפקידו של ספר התורה של כל איש מישראל, מחבר את האדם להלכה, כלומר אל הנדרש ממנו על ידי ה' כפרט. על מנת לדעת מה ה' דורש ממנו לעשות, פונה האדם מישראל אל הכהנים ואל הלויים, ובימינו אל הרבנים, על מנת שיפרשו את הכתוב בהתאם לתורה שבעל פה. לעומת זה הספר השני בא ללמד את המלך את תפקידו המדיני, את המגמות שעל פיהן ינהיג את המדינה. הוא כותב אותו "מלפני הכהנים הלויים". ההפרש בין הקריאה ההלכתית לקריאה המלכותית בולטת במיוחד במעשה אמציה מלך יהודה מל"ב יד, ו ודה"ב כה, ד), שאת הכתוב "לא יומתו אבות על בנים" (דב' כד, טז) לא קרא כדרכו של התלמוד, שהוא לפסול עדות קרובים (סנהדרין כז, ב), כי אם הנחיה בהנהגת המלכות שלא להרוג את קרובי המשפחה של המורדים במלך.

ניתן לומר שהמלך מבקש למצוא את תולדות מלכותו שלו בספר התורה, על דרך הדרוש החסידי על הכתוב "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו" (יז, יט) שהמלך קורא בספר את כל ימי חייו. לפי זה דרכה של המלכות היא להמשיך את ההיסטוריה המקראית דרך המעשים הנעשים בממלכתו, הנוגעים אל הכלל יותר מאשר אל הנהגתם הדתית הפרטית של נתיניה.

דרך זו של המלך היא הנקראת בתורה "יראת ה'": "למען ילמד ליראה את ה' א-לוהיו" (יז, יט). גם במצוות הקהל, קריאתו של המלך בתורה נועדה לגרום ליראה: ויראו את ה' א-לוהיכם" (לא, יב).

מתגלה כאן מימד מיוחד של יראת שמים. בעוד שמקובל לראות ביראת שמים תנועה נפשית המרכזת את האדם בתחום הפרט, בקדושת המעשים הפרטית או העזרה לזולת במסגרת חסד של יחידים, תובעת מאתנו התורה שיראת השמיים תעסוק דווקא בממלכה, ביד ה' הפועלת דרך הפוליטיקה.

דורנו, החי את התגלות ה' דרך מדינת ישראל, זוכה ליראת השמים המקורית, זו שנטשטשה בגלות, העוסקת בהנהגת ה' את הממלכות, ומעניקה תפקיד אוניברסאלי לעם ישראל בקרב עמים רבים.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)