הרב אורי שרקי

מחיל אל חיל - קבלת גרים תושבים בזמן הזה, היתר מכירה

אלול תשע"ד




זכינו בחודש אלול השנה בשלב חדש בתהליך הגאולה של עם ישראל. אחרי 2600 שנה, מאז שגלו בני גד ובני ראובן, התקבל גר תושב בפני בית הדין הגדול של הרבנות הראשית לישראל.

אין זה דבר של מה בכך. הסיבה הרשמית למהלך התקדימי הזה הוא הרצון לשכלל את היתר המכירה של הקרקעות החקלאיות בארץ ישראל לנוכרי על מנת שלא להיכשל באיסור מלאכת הקרקע בשנת השמיטה. אחת הטענות נגד ההיתר היא שיש בכך איסור "לא תחונם" כלומר איסור למסור קרקע בארץ ישראל לידי נוכרים. איסור זה אינו נוהג בגר תושב, כלומר בן אומות העולם שקיבל על עצמו בפני בית דין את שבע המצוות שנצטוו בהם בני נוח, משום שכך ציווה ה' בתורתו. החידוש מבחינה הלכתית הוא שלדעת הרמב"ם אין מקבלים גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג, והוא בזמן שרוב עם ישראל חי בארצו, ויש מצריכים אף שכל שנים עשר השבטים מסודרים בנחלותיהם. אך הרבנות סומכת על דעת הראב"ד המתיר גר תושב בזה"ז, ואף על הבנת מרן הכסף-משנה בדעת הרמב"ם, שמותר לקבלו אלא שאין חיוב לדאוג לרווחתו ("להחיותו").

יתכן שיש כאן בשורה שאנו עומדים על סף העידן שבו ראוי היובל להתחדש, כשרוב ישראל יושבים בארצם. זהו שינוי משמעותי, המבשר גם שיבה אל זהותנו העצמית ומחיקת רשמי הגלות מקרבנו.

אך בעומק הדברים מתרחש מהלך גדול בהרבה מאשר פתרון לקושי פרטי בהיתר המכירה. זו פתיחת מהלך של פניית הממסד הרשמי של היהדות אל אומות העולם וראשית מילוי תפקידו להפיץ את המסר האוניברסלי של היהדות. בכך אנו שבים למלא את היעוד הגדול של "ונברכו בך כל משפחות האדמה".

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)