הרב אורי שרקי

תולדות - ליל הסדר של יצחק

מרחשוון תשע"ה




בפרשתנו מצווה רבקה ליעקב: "לֶךְ-נָא אֶל-הַצֹּאן וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים; וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב".

וכי דרכו של יצחק היה לאכול שני גדיים בסעודה אחת? המדרש מבאר שזה היה בליל פסח ויצחק ביקש גדי אחד לקרבן פסח והשני לקרבן חגיגה. מה משמעות קרבן הפסח שמקריב יצחק, וכי הוא יצא ממצרים?!

אלא, שהמצוות בשורשן מקורן במעשי האבות. יצחק הרגיש שזה זמן שמתאים לאמירת תודה לה' על השפע שהתקבל. גם לוט הרגיש בדבר ואפה מצות למלאכים. (המצה הינה ראשית היבול של התבואה בלי להמתין להחמצה).

כאשר ה' רצה לגאול את ישראל ממצרים היתה זו פעולה הנמשלת ללידה של עם. ביציאת מצרים נאמר "להוציא גוי מקרב גוי", בדומה להמלטת הצאן, ולכן מועד יציאת מצרים נקבע למועד חגיגת המלטת הצאן. במיוחד חשוב הדבר במצרים כי הקרבת השה (שהוא היה האל של מצרים) מהווה סימן למות מצרים כאומה המובילה את העולם לכן נקבע מועד יציאת מצרים לתאריך זה שמתאים ליום הודיה לה' וביום זה קיבלנו מצווה להקריב קרבן פסח להודות לה' על יציאת מצרים.

קיימת טענה של מבקרי המקרא שחלק מהמצוות אין מקורן במה שכתוב בתורה אלא שהיה להם מקור קדום יותר. למשל, קרבן פסח היה מנהג אצל הרועים עוד לפני יציאת מצרים. בעונת ההמלטה באביב הרועים היו עושים חגיגה ומן הסתם אוכלים את אחד הגדיים הרכים והטעימים.כך שמבקרי המקרא שרצו להכחיש את דברי התורה גילו בעצם מימד נוסף לחיוב במצוות. אלא שכדרכם של כופרים, באה להם מחשבה זו מתוך אינטואיציה נכונה, שלא ידעו לתרגם אותה כראוי.

לסיכום: בניגוד למחשבה שפסח נקבע ליום ט"ו בניסן כי ביום זה יצאנו ממצרים, ההיפך הוא הנכון: יציאת בני ישראל ממצרים נקבעה במכוון ע"י ה' ליום ט"ו בניסן שהוא אמצע חודש האביב כיוון שיום זה הוא המתאים ללידתו של עם ישראל, כפי שכבר הרגישו אבות האומה בדבר.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)