קדמוניות הזוהר

ט"ו באלול תשס"ו, כ"ט באב תשס"ז

שאלה 1:

אני בוגר החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב ובעל תשובה. תהיתי כיצד עלי להתמודד מחד עם המסורת המייחסת את ספר הזוהר לרשב"י, מול האקדמיה שטוענת שהוא חיבור מאוחר של המאה השלוש עשרה והאם זה בכלל משנה? לא ניתן להתעלם מטיעונים מנומקים המפקפקים באותנטיות התנאית של הזוהר, ביניהם החברותא של רשב"י ורבי חייא שלא היו בני אותו הדור, תיאורי נוף שאינם מתאימים לארץ ישראל אלא לספרד, השפה המיוחדת של הזוהר שלטענתם כוללת מילים בספרדית קסטיליאנית ותיאורים פילוסופיים שהיו שגורים בפיות האנשים הרבה אחרי תקופת התנאים. אשמח אם הרב יתייחס לטענות אלה ואחרות.

תשובה 1:

כיצד ניתן לייחס את התורה שבעל פה למשה רבינו, והרי ברור לכל בר-דעת שהתלמוד כתוב בארמית בבלית מאוחרת, וכולל תיאורי נופים וחברה מהתקופה האמוראית? גם רואים את אי ידיעתו של מחבר התלמוד בכרונולוגיה, שהרי הוא מכניס את משה רבינו לבית המדרש של רבי עקיבא! ולעניינו, ספר הזוהר הינו הניסוח של תורת הסוד הישראלית לדורותיה, ואין זה משנה מתי נערך בעריכתו הסופית כפי שהוא לפנינו. והלא אפילו רבי יעקב עמדין שפקפק באותנטיות היחוס של הזוהר לרשב"י היה מחשובי המקובלים.



שאלה 2:

לא ייתכן לומר שספר הזוהר רק נערך לאחר תקופתו של רשב"י אלא גם נכתב לאחר מכן. משום שאילו הייתה באמת רק עריכה של הכתבים היה נשאר נוסח ארצישראלי של ימי הביינים ולא ארמית של המאה ה-16. מוכרחים לומר שגם כתיבת ספר הזוהר עצמו נעשתה בתקופה מאוחרת. (השערה אישית - ייתכן שספר הזוהר שוכתב מחדש מכתבי רשב"י לארמית של המאה ה-16?)

תשובה 2:

הזוהר נתגלה במאה ה-13 ולא ה-16. יש בו שכבות רבות מבחינה לשונית. חלקן עתיקות וחלקן מאוחרות. גם השערתך על שיכתוב בחלק מהמקומות אפשרית היא. גם אם נכתב מאוחר הוא מוסר חכמה קדומה כהודאתו של ג. שלום בספרו הפחות מוכר "ראשית הקבלה".

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)