הרב אורי שרקי

פורים - אי-ההשתחויה של מרדכי, ימי קריאת המגילה

שבט תשע"ה




על פי חלק מן המפרשים גזרת המלך להשתחוות להמן לא כללה את מרדכי. "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה", לאמור שאי-ההשתחויה של מרדכי היתה בכלל גזירת המלך, כך שלא יכול היה המן להעניש את מרדכי על הפרת פקודת המלכות. מרדכי יכול היה להשתמש בפטור המלכותי כדי להסביר את התנהגותו. אלא שהוא העדיף לנמק אותה בכך שהוא מתנגד לעבודה זרה: "כי הגיד להם אשר הוא יהודי". לאמור שאף אם היתה פקודת המלך שמרדכי ישתחוה, לא היה ממלא אותה. בהתנהגותו זאת גילה מרדכי את סוד העוצמה הנדרשת כדי להביא גאולה לעולם, שהוא שלא להיכנע מפני לחץ דעת הקהל והממסד כשערכים עליונים עומדים למבחן.

"מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו, לא פחות ולא יותר" (משנה מגילה פ"א מ"א). אלה הם הימים בחודש אדר שלפי הדין המקורי ניתן לקרוא בהם את מגילת אסתר. המגילה היא סיפור שבו הקדוש ברוך הוא מסתתר אך יחד עם זאת הקדוש ברוך הוא גלוי למי שעיניו פקוחות, לכל אורכו של הסיפור. יוצא שהמגילה היא "מגל י-ה" כלשונו של הרב קוק, המקום שבו מתגלה שם ה' דרך הסתר הפנים. וראה זה פלא, שסך הימים שבהם המגילה נקראת עולה ל-65, כמנין שם אדנות שהוא הביטוי הגלוי של שם הוי"ה. הביטוי "לא פחות" שבמשנה בא לשלול את הקריאה בי' באדר, והביטוי "ולא יותר" שולל את ט"ז. ושוב הפלא לפנינו, שסך שני הימים האלה עולה ל-26 כשם הוי"ה. ללמדך שיש לגלות את רצון הבורא דרך מידת האדנות דוקא, לאמור על ידי קבלת מלכותו, שהיא ההיכל של שפע אור אינסוף (היכ"ל בגימטריא אדנ"י), ולא בחזיון של אור ה' בטבע לבדו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)