מחלל שבת בפרהסיא ויינו

ד', י"ג, י"ד בתשרי, כ"ב באייר תשס"ז

שאלה 1 (כ"ח באלול תשס"ו):

מחלל שבת בפרהסיא - לפי הגמרא יינו יין נסך ועוד...
1. מה דעתו של הרב בנושא זה? אם הרב חושב שיינו מותר - על סמך מה?
2. שמעתי פעם שהנקודה היא שבעבר חילול שבת בפרהסיא היווה יציאה מכלל ישראל (כי הרוב שמרו) ובימינו לאו דווקא. אם טענה זו נכונה, אז מתי בכל זאת יינו של יהודי נחשב לנסך (הרי ישנם כאלה שמוציאים עצמם מכלל ישראל) וכיצד ניתן לזהותו?

תשובה 1 (ד' בתשרי תשס"ז):

מחלל שבת בפרהסיא שובר את הסולידריות שלו עם הכלל, והיום המציאות סותרת את זה. כמקור יעויין הסיפור שמספר בנו של החפץ חיים בשם אביו על מחללי שבתות במוסקבה. מובא בספר "אילת השחר" מאת הרב יעקב פילבר.



שאלה 2א (י"ב בתשרי תשס"ז):

אני נציג לעניני דת של קיבוץ פלוני. אני עוזר לארגן את החופה בחתונות בקיבוץ. באחת החתונות התחלף הרב המקומי והרב המחליף בזמן החופה סירב לקדש על היין שפתחתי בשבילו, מכיוון שאני לא שומר שבת. אני מאד נעלבתי!!! שאלתי היא מה דעתו של הרב על התנהגות הרב המחליף? והאם יש הלכה שאסור לקדש על יין שפתח יהודי שאינו שומר מצוות?

תשובה 2א (י"ב בתשרי תשס"ז):

הרב נהג לפי ההלכה המקורית הקובעת שמחלל שבת בפרהסיא, יינו נאסר בשתיה כמו של גוי. הלכה זו נקבעה במקורה על מנת ליצור את אותו עלבון צורב שחשת, וזה שימש כאחד מאמצעי ההגנה של החברה ש-99% מבניה שמרה שבת, וחילול השבת היווה בה שבירה של הסולידריות החברתית-יהודית. אני אמנם מאלה שסוברים שהלכה זו אינה תקיפה בימינו מטעמים רבים שאוכל לפרטם אם תרצה, אך אין להלין על רב הסובר אחרת ממני, כי הוא המשיך דפוס התנהגות שהיה מקובל מימים ימימה בעם ישראל. אך יש לציין שאפילו לשיטתו, לכאורה התנהגותו היתה מיותרת לאור העובדה שמי ששותה את היין הם החתן והכלה, שלפי הערכתי נמצאים במצב דומה לשלך בנוגע לשמירת השבת, ולא הרב העורך את החופה.



שאלה 2ב (י"ג בתשרי תשס"ז):

אני מבקש שהרב יפרט למה הוא חושב שההלכה שאוסרת שתית יין שפתח מחלל שבת בפרהסיה אינה תקפה היום?

תשובה 2ב (י"ג בתשרי תשס"ז):

א. יש סבורים שיין מפוסטר דינו כיין מבושל, שאינו נפסל גם על ידי מגע של גוי ממש. יש המפקפקים בדעה זו, אך ראוי לסמוך עליה בשעת הדחק.

ב. יש אומרים שהמחלל שבת בפרהסיה הוא מי שעושה כן אפילו בפני אדם חשוב. הרוב המוחלט של החילונים ישתדלו לא לעשן בשבת בפני הרב הראשי לישראל.

ג. החילונים בימינו אינם יודעים שהם חייבים לשמור שבת. אמנם הם יודעים שהדתיים סבורים כן, אבל חינוכם אונס אותם לחשוב שזו התנהגות ארכאית ופרימיטיבית. כך שהם נחשבים כאנוסים על ידי חינוכם.

ד. העניין העיקרי לדעתי הוא מה שכתבתי לך שמאחר והזהות (וההזדהות) היהודית איננה מוגדרת היום על ידי שמירת השבת, ורבים הם היהודים הסבורים, לצערנו, שלחלל שבת אינו מונע ממך להיות יהודי טוב, יוצא שהמחלל שבת לא הוציא את עצמו מכלל ישראל, ואין לקנוס אותו.

לכל הנ"ל יש מקורות מפורשים בספרות ההלכתית.



שאלה 3:

שמעתי שהרב מתיר לשתות יין מיהודי "חילוני" המחלל שבתות בפרהסיא. על פי מה פוסק הרב שמותר?

תשובה 3:

האיסור אינו מוזכר בגמרא. זו דעת הרמב"ם, ורש"י כתב שחלילה לאסור את יינם. לדין יש סברא, והיא שהמחלל שבת שובר את הסולידריות היהודית שהרי כולם שומרים שבת. ואינו שייך כשהרוב מחללים וסוברים שאין זה פוגע בהיותם יהודים טובים. וכן כתב בשו"ת מלמד להועיל שלא שייך דין אפיקורוס כשהרוב נוהג כך. וקרוב לזה סברת החפץ חיים שסבר בנו שמחלל שבת הגאה בשם ישראל עד כדי מוכנות לאבד את ממונו כדי לא להיחשב גוי אינו בכלל דינו כגוי. קל וחומר למי שמוכן להקריב את חייו למען עם ישראל, שזה שייך לכל מי שיש לו פנקס מילואים. ועוד שדין פרהסיא הוא באופן שאפילו בפני אדם חשוב, כגון בפני הראש"ל, מעיז פניו ומעשן, וזה אינו מצוי כלל.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)