הרב אורי שרקי

מבוא לתורה שבעל פה - הרא"ש, הרשב"א והטור

סיכום שיעור (מכון מאיר, תשס"ח) - עוד לא עבר את עריכת הרב




הרא"ש ועמו המרדכי מהווים מעין חותם של תקופת בעלי התוספות. מעט זמן אחריי תקופתו של הרא"ש נעשה גירוש יהודי צרפת, ומבחינה מסוימת הדבר הזה היווה הקץ של תקופת בעלי התוספות.

כמו כן באותם הימים הרא"ש מחליט לעזוב את גרמניה, מפני שהוא חושש שמא יעשו לו כפי שעשו לרבו - רבי מאיר בן ר' ברוך שכינויו המהר"ם מרוטנבורג - ולכן הוא מחליט להתיישב בספרד. הדבר הזה מהווה צעד משמעותי מבחינת התורה שבעל פה. באותם הימים ההפרש בין ספרדים לאשכנזים היה כבר יותר מחודד, גם שיטת הלימוד היתה שונה.

הרא"ש מגיע אחריי מסע דרך פרובנס, שם הוא פוגש את חכמי פרובנס הגדולים, נושא ונותן עמהם בדברי תורה, ומגיע לברצלונה. בברצלונה הוא פוגש את רשב"א - רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת - חכם ענק, מגדולי החכמים בכל הדורות.

רבי שלמה בן אדרת הוא נציג של מסורת לימודית אחרת. הוא תלמידו של הרמב"ן - רבי משה בן נחמן. רמב"ן לא היה מברצלונה, למרות שהוא היה זמן רב בברצלונה - הוא היה מגירונה. כל האזור הזה - גירונה, ברצלונה וכו' - נקרא בימינו קטלוניה. קטלוניה מהווה כמין מדינה בפני עצמה, עם תרבות משלה, גם אצל הגויים. השפה הקטלאנית איננה השפה הספרדית שלומדים באוניברסיטה (שהיא השפה הרשמית של ספרד). השפה הרשמית של ספרד היא קאסטיליאנית ואילו הקטלאנית נחשבת לשפה בפני עצמה. מבחינת עולם התורה, האזור של קטלוניה הוא אזור שהמשיך את המסורת של יהודי פרובנס והיו מצויים שם גדולי עולם כמו רמב"ן ורשב"א.

הרמב"ן הוא המשך של המסורת שהמשיכה בספרד מהרי"ף (רבנו יצחק אלפסי) ואילך, זה כולל את הרז"ה – רבינו זרחיה הלוי בעל "המאור" ורבנו יונה, וזה כולל את החכמים שבאו אחרי הרמב"ן, כגון הרא"ה - רבינו אהרון הלוי, הר"ן - רבינו ניסים ברבי ראובן מגרונה וכן בעל ספר החינוך. עד היום הזה מתווכחים מי בדיוק היה מחבר ספר החינוך, אבל ברור שהוא היה מברצלונה ושהוא היה משבט לוי. יש שטוענים שזה היה רבי פנחס הלוי, אחיו של הרא"ה.

בקיצור יש מסורת שלמה ששייכת לחכמי גרונה וברצלונה וסרגוסה, הנקראת סרקוסטה בספרות השו"ת.

שאלה: ספרות השו"ת?

תשובה: שו"ת, ראשי תיבות – שאלות ותשובות.

באותם הימים צפון ספרד משתחרר מן השלטון המוסלמי וחוזר להיות נוצרי. וחכמי ישראל מתמודדים גם עם הנצרות, ובמיוחד עם מלכי אראגון - כל האזור של מזרח ספרד מקבל שם אראגון. ממערב לאראגון יש ממלכה אחרת שמתחילה גם היא להתגבש - ממלכת קסטיליה. העיר המרכזית של קסטיליה היא טולדו. טולדו היא שיבוש של טוליטולה, לכן בספרות הרבנית לפעמים אומרים "חכמי טוליטולה", והכוונה היא לטולדו.

נחזור לרא"ש - רבנו אשר. הרא"ש מגיע לביתו של הרשב"א. הרשב"א מקבל אותו בביתו שמונה ימים. יום ולילה הם לא מפסיקים לדבר דברי תורה. שמונה ימים, שני גאוני עולם, גדול הרבנים הספרדים וגדול הרבנים האשכנזים, מדברים בדברי תורה. אחריי שמונה ימים הרא"ש עוזב את הרשב"א כדי למצוא לו קהילה שבה הוא יוכל לשמש כרב. הרשב"א כותב לו הסכמה : "האיש הזה הוא גדול בתורה וכו' ...כל מקום שהוא ירצה להיות רב קבלו אותו". הרא"ש עוזב את מלכות אראגון ועובר לטולדו ומאז השתנתה כל הפסיקה בקסטיליה. מכאן ואילך ספרד מחולקת לשניים:

מרכז ספרד נגרר בהרבה דברים אחרי הרא"ש, בניגוד למסורת הקודמת לו, ומזרח ספרד ממשיך במסורת של הרמב"ן והרשב"א, כפי שהיה מדורי דורות בספרד.

שאלה: איך הרשב"א קיבל את זה?

תשובה: זה לא התחום של הרשב"א. הרשב"א בברצלונה, הוא לא מתערב בענייני טולדו.

שאלה: אבל בכל זאת, לשנות את המסורת?!

תשובה: לשנות את המסורת זה לא פשוט. אגב, לא בכל דבר הרא"ש הצליח לשנות - יש דברים שכן, יש דברים שלא. יש מקום לדון על זה.

שאלה: אבל הרשב"א היה באותה מדינה?

תשובה: הרשב"א לא חי באותה מדינה - הרשב"א היה בקטלוניה. זה שהכל נמצא בחצי האי האיברי לא אומר זו מדינה אחת. באותם הימים ספרד היתה מחולקת למדינות-מדינות והדרום בכלל היה בידי המוסלמים.

למה אני מדגיש את זה? בגלל שמאה חמישים שנה אחרי גירוש ספרד, יהודי קסטיליה עברו למרוקו ולקחו איתם את הפסיקה של הרא"ש. הרא"ש, כפי שאמרנו, הוא פוסק אשכנזי אבל אין להסיק מזה שהמרוקאים פוסקים כמו האשכנזים בהרבה דברים בגלל שהם הושפעו מהאשכנזים - זה פשוט לא נכון. הם פשוט תלמידי הרא"ש, עוד הרבה לפניי שנכתב השולחן ערוך. לכן הפסיקה המרוקאית איננה פסיקה אשכנזית - הפסיקה שלהם היא על פי הרא"ש שהיה רבם.

בין צאצאי הרא"ש יש חלק מהמשפחות שנקראו "בן הרא"ש" וחלק ממשפחות בן הרא"ש ממרוקו מקורן מהרא"ש.

יש גם משפחת צרפתי. משפחת צרפתי הם מצאצי רבי יצחק הצרפתי שהם מצאצאי רבינו תם שעברו לספרד.

שאלה: איך יכול להיות שרב מגיע לשטח וכופה את עצמו על ציבור?

תשובה: כנראה שראו את העוצמה של האיש ולכן קיבלו את הדברים שלו.

הדבר הזה יצר מזיגה בין הסגנון הספרדי לסגנון האשכנזי. כפי שאמרנו, לספרדים היתה נטייה לסדרנות - לכתוב ספרים מסודרים לפי נושאים, סיווגים כפי שנקרא. זוהי ההשפעה של הפילוסופיה היוונית.

לעומתם חכמי אשכנז אהבו לכתוב ספרים "מבולגנים". למה? בלאגן זה יותר חי, אוהבים את זה.

הרא"ש עשה חיבור מיוחד: הוא כתב ספר אשכנזי על פי הסדרנות הספרדית, לפי הסדר של הרי"ף. זה אחד מעמודי ההוראה - הרי רגילים לומר שעמודי ההוראה בישראל הם שלושה: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש.

הרי"ף והרמב"ם ב-80-90% מהמקרים אומרים אותו הדבר. למה? הם מאותו בית מדרש. הרמב"ם הוא תלמיד תלמידו של הרי"ף. הרא"ש מייצג מסורת אחרת, הוא כמין סיכום הלכתי של כל תורת רש"י, בעלי התוספות וכו', כך שמבחינת המסורות היהודית צריך להעמיד את הרי"ף והרמב"ם מצד אחד ואת הרא"ש מצד שני.

שאלה: איפה מוצאים את הספר של הרי"ף ? איפה מוצאים את הספר של הרא"ש? ואיפה מוצאים את הספר של הרמב"ם?

תשובה: הרי"ף והרא"ש שניהם מודפסים בסופי המסכתות. הרמב"ם איננו מודפס בסופי המסכתות מסיבה פשוטה: הוא לא כתב את הדברים לפי סדר הש"ס אלא לפי סדר משלו, סדר של 14 נושאים עליו בנוי ספרו "משנה תורה".

בגמרא מהצד הפנימי של הדף נמצא פירוש רש"י – אם זה עמוד שמאלי אז פירוש רש"י יהיה בצד ימין, ואם זה עמוד ימני אז פירוש רש"י יהיה מצד שמאל. מהצד החיצוני הדף נמצאים פירושים של בעלי התוספות. בסוף המסכת מודפס - באותה תבנית שמודפסת הגמרא - פירוש הרי"ף. מסביב לרי"ף מופיעים מפרשי הרי"ף.

מיהם מפרשי הרי"ף העיקריים? יש פה קיצור של פירוש רש"י עם קצת עריכה. כלומר, לפעמים מה שמביאים מרש"י על הרי"ף זה לא בדיוק מה שרש"י אמר אלא זאת אינטרפרטציה, זאת פרשנות של המעתיק.

מלבד רש"י, תמיד מודפס מסביב פירוש הרי"ף אחד משלושה פירושים באים. הראשן זה פירוש תלמידי רבינו יונה. בתלמוד המודפס הפירוש הזה מופיע תחת השם "רבינו יונה", אבל הוא נכתב על ידי תלמידיו. השני הוא הפירוש של הר"ן, רבנו ניסים ברבי ראובן. השלישי הוא הפירוש "הנימוקי יוסף" מאת רבי יוסף חביבה. שלושת הפירושים האלה - רבינו יונה, הר"ן ורבי יוסף חביבה, שייכים לאותו בית מדרש - בית המדרש של ספרד הקאטלונית דהיינו המזרחית. הרב קוק נהג לומר שמפרשי הרי"ף זכו למתיקות מיוחדת - זה מתוק ללמוד את הרי"ף עם פירושי הר"ן, רבינו יונה ורבנו יוסף. למה? זה כתוב מסודר, יפה, בלי "ההוא אמר ככה והאחר אמר אחרת". לא כל פירוש על הגמרא כתוב בסגנון נוח כזה - למשל, כשאתה לומד את התוספות, אתה מרגיש שאתה במלחמה: ההוא מקשה ככה, ויש דעה שזה לא יכול להיות, ויש סתירה מכל הכיוונים - ואילו פירושי הר"ן זה נוח, יש מתיקות של הר"ן, זה בית מדרש מיוחד.

למטה בדף של הגמרא אתם מוצאים שלושה פירושים: ספר המאור, שלפעמים נקרא "המאור הגדול" ולפעמים "המאור הקטן", תלוי באיזו מסכת זה נמצא. ספר המאור נכתב על ידי רבנו זרחיה הלוי, הרז"ה, שהיה מדרום צרפת, קרוב לגבול ספרד.

שני חכמים גדולים כתבו השגות על ספר המאור.

האחד - הראב"ד, רבנו אברהם בן דוד, בעל ההשגות המפורסמות על הרמב"ם. הוא כתב גם השגות על הרז"ה. ההשגות שלו על הרמב"ם נכתבות בצורה הרבה יותר מתונה מאשר ההשגות שלו על הרז"ה. נגד הרז"ה הוא יורה בכל הנשק, יש התכתבויות מאוד חריפות ביניהם.

השני - הוא הרמב"ן, רבינו משה בן נחמן. הוא כתב ספר המלחמות - "מלחמות ד'" עם השגות על "המאור".

שלושת הספרים הללו - "המאור", "מלחמות ד'" ו"השגות הראב"ד" - הרבה פעמים דנים בנושא באופן הרבה יותר רחב ממה שנידון ברי"ף.

פירוש "שלטי הגיבורים" נכתב על ידי רבינו יהושע בועז מאיטליה. הוא ידוע יותר בתור מי שכתב את מסורת הש"ס. מה זה מסורת הש"ס? ליד כל שורה בגמרא יש "מסורת הש"ס": למשל, אם יש בשורה בגמרא משהו שכתוב גם במקום אחר אז זה מצויין במסורת הש"ס.

אותו רבינו יהושע בועז כתב גם את ספר "תורה אור", "עין משפט - נר מצווה". במהלך הגמרא בתוך הטקסט יש אותיות א, ב, ג, ד וכו' - הן ההפניות לספרות ההלכתית. הוא מפנה לשלושה ספרים - הרמב"ם, הסמ"ג והטור.

בספר "שלטי הגיבורים" הוא מביא על הרי"ף את הדברים בתמצית של הרא"ש וגם את דברי הריה"ז (רבי ישעיה). הוא גם מהווה פירוש לרי"ף.

נוסף על כך, בסופי המסכתות מודפסים "דברי הרי"ף" - ספר רבינו אשר ז"ל.

הבעיה שנוצרה: תלמיד חכם בימי הביניים שצריך לפסוק הלכה, עליו להסתכל על 30 מקורות ולהכריע. על מנת לפתור את הבעיה קם בנו של הרא"ש, רבינו יעקב בן אשר, שהחליט לעשות אנציקלופדיה שתאסוף את כל הדעות, אבל כדי לאסוף את כל הדעות הוא החליט לעשות סדר חדש בהלכה. לכן רבינו יעקב בן אשר כתב אנציקלופדיה שריכזה את רוב הדעות בהלכה הנוהגות בגלות. הוא חילק את כל ההלכות לארבעה חלקים. את ארבעת החלקים הללו הוא כינה בשם טורים.

מה זה טור? שורה. ארבעה טורים כמו שיש בחושן. הוא קרא לטור הראשון בשם טור "אורח חיים", הטור השני נקרא "יורה דעה", השלישי - "אבן העזר", והרביעי - "חושן משפט".

ב"אורח חיים" יש כל ההלכות הנהוגות בכל יום, בשבתות ובמועדים.

ב"יורה דעה" יש הלכות בנושאים של הוראה רבנית. (לכן סמיכה לרבנות היום נקראת "יורה יורה"). יש בו הלכות איסור והיתר, הלכות שחיטה, בשר וחלב, יין נסך, בישולי גויים, הלכות נידה, הלכות ריבית, שילוח הקן, הלכות התלויות בארץ וכו'.

"אבן העזר" דן בענייני משפחה: גירושין, קידושין, כתובות, מיאון, ייבום וחליצה, דיני ממזרות וכו'. הלכות האלה שייכות לבית הדין מבחינה מסויימת.

"חושן משפט" - על הפרק הזה נבחנים דיינים.

רבינו יעקב בן הרא"ש, הנקרא רבינו יעקב בעל הטורים, סידר את הדעות לפי נושאים, לכן בכל נושא יש לו כמה דעות.

מכאן ואילך אנחנו מוצאים בעם ישראל ארבעה סדרים בהלכה. זאת אומרת יש לנו ארבעה מסורות שונות כיצד לכתוב ספר:

סדר התורה, סדר המשנה, סדר הרמב"ם וסדר הטו"ר.

הספרים המסודרים לפי סדר התורה הם: המכילתא, סיפרא, סיפרי, שאילתות.

הספרים המסודרים לפי סדר המשנה: התלמוד הבבלי והירושלמי, תוספתא, הלכות גדולות, הרי"ף, הרא"ש.

הספרים המסודרים לפי סדר הרמב"ם: ערוך השולחן העתיק, חלק גדול מספרי שאלות ותשובות, "האור שמח", רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. בדר"כ האחרונים כותבים לפי סדר הרמב"ם.

הספרים המסודרים לפי סדר הטור: השולחן ערוך ונושאי כליו - שזה 90% מספרות הפסיקה, ערוך השולחן, הרמ"א, המשנה ברורה וכו'.

מתקופת בעל הטורים ואילך אדמת ספרד מתחילה לבער תחת רגלי היהודים. אומנם באותה תקופה היה מותר ליהודים להיות יהודים אבל התחילו פרעות. הפרעות הקשות שבכולן הן פרעות בשנת קנ"א (1391 למניינם). הפרעות היו בכל ספרד. חלק מהיהודים היו אנוסים להמיר את דתם כדי להציל את נפשם. כמובן שאחרי הפרעות הם חזרו ליהדות. לפי החוק שנהג אצל הגויים, ליהודים מותר להיות יהודים אבל לנוצרים אסור להיות יהודים. מאחר ואותם יהודים התנצרו לשעה, היה אסור להם לחזור להיות יהודים ולכן הם קיימו את יהדותם בסתר.

באותה תקופה החלה האינקוויזיציה. האינקוויזיציה לא בדקה מי יהודי בגלוי אלא חיפשה את האנוסים שחזרו ליהדותם וברגע שהיתה מוצאת כאלה היתה שורפת אותם.

חלק גדול מרבני ספרד החליטו שזה מצב בלתי נסבל ועזבו את ספרד עם תלמידיהם וישיבותיהם. בזכות ההגירה הזאת נשמרה הרציפות של המסורת התורנית הספרדית. הם הגיעו למספר מקומות - בעיקר לצפון אפריקה, לשם עברו מספר תלמידי הר"ן, ביניהם הריב"ש, רבינו יצחק בר ששת, מגדולי הפוסקים. (כל הפסיקות שלו נפסקו בשולחן ערוך, הוא אחד מענקי העולם. באותה התקופה הגיע לצפון אפריקה גם הרשב"ץ, רבינו שמעון בר צמח למשפחת דוראן. שניהם מגיעים לאלג'יר שבצפון אפריקה.

גם רבי אפרים אנקווה ועוד כמה רבנים מצאצאי הרא"ש מגיעים למרוקו וחלקם עוברים לאיטליה. יש הגירה ויציאה של התורה מספרד.

היהדות בספרד נמשכה במשך 101 שנה אחרי פרעות קנ"א. אחד מאחרוני גדולי רבני ספרד הוא רבינו יצחק אברבנאל ששימש כשר אצל מלך פורטוגל ואצל מלך קסטיליה וארגון. הוא ניסה למנוע את הגירוש של היהודים מספרד בשנת רנ"ב (1492 למניינם).

באותם הימים הנוצרים גמרו את הכיבוש מחדש של כל ספרד וגרשו את המוסלמים. באותה שנה רנ"ב ספרדים (קולומבוס) גילו את אמריקה וממלכת אראגון וממלכת קסטיליה התאחדו. איך הם התאחדו? מלכת קסטיליה, איזבלה יש"ו, ומלך אראגון, פרננדו יש"ו, התחתנו, ואיחדו את ממלכותיהם לממלכה אחת - ממלכת ספרד. אחרי האיחוד הם החליטו לגרש את היהודים.

אחד מהשיקולים כנראה היה שיקול כלכלי - הם התכוונו להחרים את כל הרכוש של היהודים. רבינו יצחק אברבנאל, שהיה שר בממלכת ספרד, הציע לתת כופר נפש כדי שהיהודים לא יגורשו. הוא הציע 30000 מטבעות זהב. ראש האינקוויזיציה, שהיה יהודי מומר, זרק את הצלב לארץ מול המלך והמלכה ואמר: "מכרו את יש"ו ב30000 מטבעות?" - וזה הוביל לגירוש שהתרחש בתשעה באב.

הרבנים באותה שנה אמרו לצאת מספרד בתהלוכות עם מוזיקה ושירים. למה? כי למרות שהגירוש היה נורא מאוד אבל זה רק גירוש מספרד ולא מארץ ישראל.

משנת רנ"ב (1492 למניינם) ואילך היה אסור להיות יהודי באופן רשמי בספרד. לכן היהודים בספרד היו צריכים להסתיר את יהדותם. במשך מאות שנים האינקוויזיציה היתה שורפת כל יהודי שהיתה מוצאת אותו מקיים את אורך החיים היהודי בסתר. גזרת הגירוש בוטלה רשמית על ידי מלך ספרד רק לפני כמה שנים.

עם הגירוש הגיע הקץ לתקופת הראשונים שמתחילה בערך בשנת 1000 ומסתיימת בערך בשנת 1500 למניינם.

מה עושים היהודים מכאן ואילך? גירוש ספרד היה הקץ למרכז היהודי התורני הגדול בעולם, אחריו היהודים התפזרו בכל העולם כולו. החלק מהרבנים הגיע לארץ ישראל ומתוך כך יותר מאוחר צמח הספר "השולחן ערוך".

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)