הרב אורי שרקי

וארא - מלכויות מתגרות זו בזו (על ההפטרה)

טבת תשע"ו




הלקח העיקרי של ההפטרה (יחזקאל כח, כה עד כט, כא), מלבד מה שהיא מדברת על פורענות הנוחתת על מצרים בדומה למכות שבפרשתנו, הוא האופן שבו יש להתבונן על מאבקים בינלאומיים ובכללם עלייתן ונפילתן של מעצמות. בימי קדם היה מעמדן של בבל ומצרים משתווה לשל אירופה ואמריקה של ימינו. אופיה של התרבות האנושית כולה היה תלוי בנצחונה של האחת על השניה. פרס היתה עתידה זמן לא רב אחרי המאורעות המתוארים אצלנו לטרוף את כל כללי המשחק במזרח התיכון, אך באותה שעה ההכרעה היתה נתונה בין בבל לבין מצרים.

הקדוש ברוך הוא "בעל מלחמות" הוא, כלומר שהוא מקדם דרך המהלכים ההיסטוריים הגדולים את המגמות הגדולות של העולם לקראת התיקון השלם. אמנם אין הקדוש ברוך הוא חפץ במלחמות, שהן ההרס הגדול ביותר שיזמו בני האדם ברשעותם, אבל בדיעבד השגחתו משתמשת בהן לשם הבניין (עיין אורות עמ' יג). אין כאן האדרה של המלחמה כי אם "ריאל פוליטיקה א-לוהית", כלשונו של הרב צבי יהודה קוק.

מצרים היא האבטיפוס של המעצמה העשירה הכורתת ברית מדינית וצבאית עם עם ישראל. הנביאים עקביים בהתנגדותם להישענות על "משענת קנה" (פסוק ו) ומודיעים שהיא לא תעמוד לנו בעת מצוקה. מצרים משמרת את הדפוס הבלתי משתנה של החברה האנושית ומהווה מכשול בפני ההתפתחות של עולם חדש. עם כל זאת האלטרנטיבה הבבלית איננה מזהירה מבחינה מוסרית. בבל כובשת ארצות לשם רווחתה, עד כדי שהנביא מתאר בלעג את כיבושה של מצרים על ידי ממלך בבל כפיצוי על ההוצאות הכלכליות של כיבוש צור! (יח-כ).

לכן דווקא על רקע הצלחתה של בבל בוקעת ועולה האלטרנטיבה הישראלית, הנדרשת מאוד על מנת להעמיד את האנושית על הבסיס המוסרי. הנביא מבשר שבעצם ימי נצחונה של בבל יתקיים: "ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל, ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני ה'" (פסוק כא). אכן, נפלה בבל בידי פרס וניתנה הצהרת כורש שיסדה את שיבת ציון של ימי הבית השני.

ונבואה שנצרכה לדורות נכתבה. אכן גם באחרית גלותנו ראינו כיצד בעצם מהלך התמוטטותן של ממלכות אדירות ניתנה הצהרת בלפור, בתור ההכרה הרשמית של האומות בזכותנו לשוב אל ארץ אבותינו ולהקים בה את מדינתנו כימי קדם. הוא הדבר שלימדונו חז"ל (ב"ר מב, ד): אם ראית מלכויות מתגרות זו בזו, צפה לרגליו של משיח.

במהרה בימינו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)