הרב אורי שרקי

תיקון עולם

תמוז תשע"ו




אף על פי שחוקי התורה הם דבר ה', הם אינם מופיעים על רקע של דף חלק כי אם בהקשר היסטורי נתון, של עם ישראל בקרב האנושות. מצוות זכירת יציאת מצרים מצריכה את ידיעת אופיה של מצרים. מצוות גיטין מניחה את קיומו של הכתב, מצוות חליצה מניחה את קיום היבום כנוהג קדום למתן תורה (רמב"ן בפירושו לתורה), וכדומה. פרשת מסעי מזהירה אותנו שלא לנהוג כפי שהיה מקובל במזרח הקדום בשעת נתינת התורה, לקחת כופר לא רק לאיברים שנפגעו כי אם גם עבור רצח (חוקי חמורבי): "ולא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות, כי מות יומת" (לה, לא). התורה מתייחסת אל מצב ההתקדמות המוסרית של אומות העולם ומעדנת אותם ומעלה אותם עד כדי לצרפם אל הקודש. כך בימי קדם (עיין אדר היקר להראי"ה קוק עמ' מב-מג) וכך גם בעתיד כשיוקם בירושלים מרכז המדריך את כל האומות ליישר ולתקן את מורשתם הדתית והפוליטית ולקרבם אל הקודש, כדבריו המפורשים של הרב קוק (אגראי"ה תתעא, עמ' קנח-קנט) על יסוד דברי התלמוד (מגילה ו, א) שעתידין תיאטראות וקרקסאות שבחו"ל שילמדו שרי יהודה בהם תורה ברבים. דרישתם של רבים מבני נוח בימינו לקבל את הדרכתם של חכמי ישראל משתלבת היטב במגמה זו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)