הרב אורי שרקי

כי תבוא - חושך ואור (על ההפטרה)

אלול תשע"ו




לגאולתם של ישראל יש השלכות לא רק עבור עם ישראל לבדו, השב לחירותו ולדמותו המקורית, אלא גם עבור אומות העולם. ולא רק בתחום המדיני אלא גם בתחום התיאולוגי. כך מבארת לנו ההפטרה: "קומי! אורי! (בלשון ציווי: תני אור), כי בא אורך, וכבוד ה' עליך זרח" (ס, א). חזרתנו לארצנו היא גם השבת כוח ההשפעה הרוחנית של ישראל. התוצאה היא גם ביטולה של הרוחניות המתחרה בישראל, בדמות הנצרות, הבונה את כל טענתה על יסוד שפלותם של ישראל. כשפנה הרצל בשעתו אל האפיפיור שיסייע בידו להקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל, ענה לו: "מה שאתה מבקש סותר את כל מה שאני מאמין בו".

את המתח הרוחני הזה מתאר התלמוד (סנהדרין צח, ב וצט, א בתרגום חופשי) כך: דרש רבי שמלאי מהו שכתוב (עמוס ה, יח): 'הוי המתאוים את יום ה', למה זה לכם יום ה'? הוא חשך ולא אור!' משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור. אמר לו תרנגול לעטלף: אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא, ואתה, למה לך אורה? והיינו מה שאמר אחד המינים לרבי אבהו: אימתי יבוא משיח? אמר לו: כשיכסה אתכם החושך. אמר לו: אתה מקללני? אמר לו: מקרא כתוב (ישעיהו ס, ב): "כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה"!

כך גם מבאר הרב קוק באורות (עמ' יז): "בגדולת העולם, בהופעת הזיו של קדושת ישראל ברוממותו, אין אחיזה לכל זונים, לכל העומדים מבחוץ, לבסס איזה מוסד הדוחק רגלי אור ישראל, לבצר איזה הארה מיסתית, מכונה אמונית, אשר תוכל עמוד חוץ ממציאות האומה, כבודה ויפעת קדשה".

לפי זה, החסד הגדול ביותר שניתן לעשות עם בני אומות העולם, איננו לחפות על התהום התיאולוגית הנפערת לרגליהם בעקבות התקומה המדינית של עם ישראל, כי אם לגלות בפניהם את אמיתת העניין הא-לוהי הקיים מני אז בישראל, כך שיבינו שמה שהם ביקשו לקלוט מהאור הא-לוהי דרך המיתוס הנוצרי, לא היה אלא אור הכינה השורה בישראל, בהעלם גדול בימי הגלות, ובאופן בולט על ידי מדינת ישראל.

זו הבשורה שבהפטרתנו (ג): "והלכו גוים לאורך, ומלכים לנוגה זרחך". שיבת ציון מחייבת אותנו אפוא, להיערך לא רק לתיקון עצמנו, אלא גם להבהרת המסר של דבר ה' לעולם כולו, להדריך את כל באי עולם ללכת בדרכי ה', כבקשתנו בכל יום בתפילת עלינו לשבח.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)