הרב אורי שרקי

חטא הארץ

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", ג' בחשון תשס"ב




לכל מטרה יש אמצעים המביאים אליה. לכל אידיאל יש מסלול מעשי המביא להגשמתו. הצורך לעבור דרך אמצעים יש בו כבדות לנפש. משתוקקים אנו להרגיש את טעמה של המטרה כבר בשעה שאנו עסוקים באמצעי. זהו הנמשל בדברי רש"י (בראשית א', י"א): "שיהא טעם העץ (=המטרה) כטעם הפרי (=האמצעי), והיא לא עשתה כן". כך פירש הרב זצ"ל  את הדברים:

"מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו. כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראויים היו להיות מוחשים בחוש נשמתי באותו הגובה והנועם, שעצם המגמה מורגשת בו כשאנו מציירים אותה. אבל טבע הארץ, התנודדות החיים, ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנועמו והדרו, אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגידול הפרי, נתאוו ונתגשמו ואבדו את טעמם." (אורות התשובה, ו', ז')

ומאז חדר אותו צער גם אל נפש האדם, כשהחטא מסתיר ממנו את טעם המטרה.

"זהו חטא הארץ. שבעבורו נתקלקלה שנתקלקל גם האדם על חטאו." (שם)

אבל ציפיות העתיד הינה התיקון המושלם.

"וכל פגם סופו לתיקון. על כן מובטחים אנו בבירור, שיבואו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה, וטעם העץ יהיה כטעם הפרי, כי תשוב הארץ מחטאה, ואורחות החיים המעשיים לא יהיו גורמים לחץ בעד הנועם של האור האידיאלי, הנתמך בדרכו על ידי אמצעים הגונים, המחזיקים אותו ומוציאים אותו מן הכוח אל הפועל." (שם)

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)