הרב אורי שרקי

רוח הקודש הכללי

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", ט"ז בתמוז תשס"א




אנשים נעלים במידות ובאצילות המחשבה זוכים לפעמים לרוח הקודש. אפילו באומות העולם: "מעיד אני עלי שמיים וארץ בין ישראל ובין נוכרי, הכל לפי המעשה שהוא עושה, כך רוח הקודש שורה עליו" (תדבא"ר פרק ט):

"לפרקים תפקדנו בברק עליון מזיו של מעלה מאור עליון שמעל כל רעיון ומחשבה. השמים נפתחים ואנו רואים מראות אלוהים". (אורות, עמ' קב).

אלא שמדרגות מדרגות יש בבעלי רוח הקודש, ולא כל ההשגות שוות. הרב זצ"ל מגלה לנו (אורות, עמ' ט) שישנן סוגיות שניתנות להשגה לא על ידי רוח קודש פרטית כי אם על ידי "רוח הקודש השורה על האומה בכללה". לאמר שאם מצאנו בעלי קדושה וחסידות שאינם מבינים את ערכה של ארץ ישראל, אין זה מחסרון מעלה אישית, אלא תלוי הדבר בסוג של רוח הקודש שממנה הם יונקים. וכך מבאר הרב:

"אי אפשר לעמוד על התוכן של סגולת קדושת ארץ-ישראל, ולהוציא לפועל את עומק חבתה, בשום השכלה רציונלית אנושית כי אם ברוח ה' אשר על האומה בכללה, בהטבעה הטבעית הרוחנית אשר בנשמת ישראל".

מכאן שיש רוח קודש המחוברת לכלל, שעל ידה ניתן לעמוד על ערכה של ארץ-ישראל, לעומת מדרגה רגילה של רוח הקודש, שאמנם מקדשת מאוד את בעליה, אך אינה מבהירה את יסודות האמונה בכל עומקה. הרוח העליונה מתפשטת בלבבות:

"היא ששולחת את קוויה בצבעים טבעיים בכל הארחות של ההרגשה הבריאה".

כלומר שההמון קולט אותה באופן אינטואיטיבי,

"ומזרחת היא את זריחתה העליונה על פי אותה המידה של רוח הקדושה העליונה, הממלאת חיים ונעם עליון את לבב קדושי הרעיון ועמוקי המחשבה הישראלית".

לפי זה מובן כיצד הקישור לארץ ישראל שגור בנפש ההמון, אף על פי שהופעתו לקויה לפעמים אצל גדולי הדעת.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)