הרב אורי שרקי

ספרות ותחיה

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", פרשת שמיני, תשס"א




יחד עם התחיה המדינית בישראל, החלה גם תחיה תרבותית, שהביטוי המרכזי שלה בראשית הציונות היה הספרות העברית החדשה. מרבית הסופרים היו פורקי עול ולפעמים גם עוינים למסורת ישראל. הספרות החדשה עוסקת בענייני חול. וגם בשמרי החיים, בטומאה. על רקע זה כתב הסופר הדתי אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' המכונה אז"ר, בקובץ "הניר" שבראשו עמד הרב קוק, את השורות האלה:

"דרישתי מהספרות העברית איננה דומה כלל לדרישתי מהספרות הכללית, אז אני רוצה לדעת פוליטיקה, סוציולוגיה, ושאר העניינים המניעים את רוח האנושיות. שם אני בן אדם ככל בני האדם "ואין דבר אנושי נעדר ממני, אבל בשעה שאני בכנס להיכל ספרותנו, אז אני חולץ את נעלי, כי אל היכל הקודש אני רוצה להיכנס. פה אני רוצה למצוא פתרון לא לשאלות זמניות, אלא לשאלות נצחיות, הנוגעות לפנימיות נשמתי."

תגובת הרב היתה נחרצת:

"יותר מדאי, אדוני מחקת את הסאה, בדרישתך מאת ספרותנו שתהיה מוקדשת רק לשאלות נצחיות. קשה היה לי להאמין שדברים כאלה, הנטולים מן החיים יצאו מפי איש משכיל היודע את העולם ואת החיים שכמותך, אבל מצאתי את הסיבה של מחיקה זו ב"טומאה הרצוצה" של הגלות שעודנה מפרכסת בתוך נשמתך.

מארת אלוקים היותר נוראה של הגלות היא מורך הלב. "והנשארים בכם והבאתי מורך בלבבכם בארצות אויבהם". מורך לב זה מתפשט על חוג החיים  הרוחניים לא פחות ממה שהוא מתפשט על כל החוג של החיים החומריים. והוא מזיק לראשון לא פחות, ובפנים ידועים עוד יותר ממה שהוא מזיק את האחרון...

שכחנו שהשאלות הזמניות הנם צרכי צבור גדולים ואדירים, וצרכי צבור הנם תמיד עומדים במדרגה אחת עם למוד התורה, שגם היא "נבראת בשביל ישראל" ובעיות ציבוריות אי אפשר לפתור בלי השתתפות הספרות. עם חי סופג את כל מה שקשור להטבת חייו מהקולטורה העולמית הכללית, אבל הכל הוא מביא אל תוך כורתו, אל תוך ספרותו, אחרי שמתקן אותם לפי תנאי חייו המיוחדים.

...אמנם צדקת במחאתך על כל הזוהמא והנבלה, אשר ספגה ספרותנו אל תוכה בימים האחרונים בייחוד, ובפרט שאין אלו נכנסים כלל אל חוג החיים. אי אפשר לחיי עם בלי מדע, בלי שירה, בלי יופי, אבל אפשריים הם - ובייחוד לישראל - להיות בלי נבלה, בלי סרחון רשע ובלי טומאות בשר ורוח.

...אבל לא לצמצם את הספרות שלבו רק בהיכל הקודש כאשר אמרת, כי אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול ועל כל דרישותיהם ועל כל המדעים הנדרשים להם." (מאמרי הראיה עמ' 504-506)

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)