הרב אורי שרקי

ישעיהו - הקדמה ללימוד הספר

סיכום שיעור משנת תשע"ד - עוד לא עבר את עריכת הרב




ספר ישעיהו הוא, למרבה הפלא, ספר. לא מצאנו כל כך שהנביאים כתבו ספרים. אומנם, יהושע, שופטים ושמואל הם ספרים שנכתבו ע"י נביאים, אבל יש נביאים, ובתוכם נביאים חשובים מאוד, כמו אליהו ואלישע, שפעלו תקופה ארוכה מאוד ואין להם ספרים. החל מהמחצית השנייה של ימי בית ראשון מתחילים הנביאים לכתוב גם ספרים.

יש שמונה ספרי נביאים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר. לארבעה הראשונים קוראים "נביאים ראשונים" ולארבעה האחרונים קוראים "נביאים אחרונים". החלוקה הזאת לא מוזכרת בשום מקור קדום (ויתכן שזאת המצאה של המדפיסים) אבל רואים הבדל מבחינה תוכנית בסגנון הנבואה בין המחצית הראשונה של התקופה הנבואית לבין המחצית השנייה: רבו של ישעיהו, הושע בן בארי, ישעיהו בעצמו ומיכה המורשתי מתחילים סגנון חדש של נבואה. אצל חז"ל הביטוי "נביאים אחרונים" מכוון לחגי, זכריה ומלאכי, אבל בדפוס נביאים אחרונים הם ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר. יתכן מאוד שהצורך לכתוב את הנבואה דומה לצורך שהרגיש רבי יהודה הנשיא לכתוב את המשנה: מרגישים שמשהו הולך להתפרק, המדינה לקראת סוף דרכה, ולכן צריך לכתוב ספרים שיעמדו לימים רבים - זאת התחושה שמלווה את הנביאים של אותם ימים.

ישעיהו הגדול מכולם מבחינה ספרותית ואולי גם מבחינת המעלה. בילקוט שמעוני נאמר שמשה וישעיהו בצד אחד ושאר הנביאים בצד אחד. אומנם נאמר גם שמשה, אהרון ושמואל בצד אחד וכל שאר הנביאים בצד אחד, שהרי כתוב בתהילים: "משה ואהרון בכוהניו, ושמואל בקוראי שמו", אבל אצל ישעיהו יש כמה צדי דמיון לנבואת משה ונראה את זה בטקסט עצמו.

ספר ישעיהו לא מסודר בסדר כרונולוגי באופן מוחלט. יחד עם זאת יש חלוקה מעין כרונולוגית של הספר. אפשר לומר שהספר מתחלק לשלושה חלקים:

החלק הראשון, פרקים א' עד ל"ט, מתייחס לימיו של ישעיהו, במיוחד למאורע הגדול של ההתמודדות עם סנחריב מלך אשור.

החלק השני, החל מפרק מ': הפרקים שעוסקים במה שהרמב"ם מכנה "נחמות ישעיהו" - הנחמות של ישעיהו על חורבן הבית. צריך לזכור שישעיהו מת הרבה לפני שהבית חרב, אבל הוא אומר נבואות שמציינות שעם ישראל עתיד לשוב מהגלות שלו, והוא אפילו מדבר על כורש מלך פרס.

החלק השלישי מדבר על הנבואות העתידות הרחוקות מאוד. רוב הדברים של ישעיהו בסופו עוסקים בתקופה שלנו.

אפשר לומר שיש חלוקה היסטורית: ימי ישעיהו, ימי שיבת ציון ואחרית הימים.

שאלה: האם יתכן שנביא ינחם את העם על גלות שעוד לא הייתה, וידבר על מלך שעוד לא נולד?

תשובה: הדיון הזה מתחלק לכמה צדדים:

העמדה הראשונה, העמדה הכפרנית לא מאמינה בנבואה. מכיוון שישעיהו מדבר על מאורעות שהוא לא ראה ועל שמות של אנשים שעוד לא נולדו, עמדה זו מוכרחה להניח שהדברים האלה נכתבו מאוחר יותר. לכן מפורסם בחינוך החילוני שיש שני ישעיהו לפחות, ויש אפילו שאומרים שלושה וארבעה: כביכול, יש ישעיהו של ימי עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו, ויש ישעיהו שהוא נביא אחר, שיש טוענים ששמו משולם הנביא, והוא מתקופת שיבת ציון. העמדה זאת מניחה הנחת יסוד לא מדעית שהתורה אינה מהשמיים. זאת הנחה לכתחילית של עמדה אישית.

העמדה השנייה היא של המאמינים בנבואה שמאמינים שה' דיבר עם ישעיהו, אבל חושבים שלא סביר שה' שולח את ישעיהו לנחם את העם במילים נשגבות על חורבן שעוד לא חווה, כך שמבחינת ההיגיון של השליחות יש קושי. גם מאמינים צריכים לשאול את עצמם את השאלה הזאת ושאלה נוספת: מדוע להזכיר את שמו של כורש? מה הקב"ה מרוויח מזה שהוא שולח בפיו של ישעיהו הנביא "כה אמר ה' למשיחו לכורש"? בנוסף, יש אצל ישעיהו ויכוחים עם האמונות הפרסיות שעוד לא נולדו בימיו. יש כאן קושי אמיתי, לא מצד של כפירה בנבואה אלא מצד ההיגיון. כמו שהגמרא כותבת: "אפשר משה חי וכתב 'וימת שם משה'?" כשהגמרא שואלת את השאלה הזאת היא לא כופרת בנבואה, אלא דנה בהיגיון של הנבואה. לא יתכן שמשה יכתוב דבר שאיננו נכון בזמן שהוא כותב אותו.

יש תשובות שונות לדבר.

יש אומרים שישעיהו אכן נשלח לומר דברים שהעם לא מבין, ויש אומרים שישעיהו כתב את הנחמות שלו אבל לא אמר אותן, ונתן לתלמידיו לשמור את דבריו עד שיהיו רלוונטיים. ישעיהו בעצמו אומר זאת: "צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי". "צור תעודה" – מלשון לצרור, לקשור. "חתום תורה" – לשים בחותמת, מקום סגור. "לימודי" – התלמידים. כלומר, יתכן מאוד שבמשך כמה דורות בית המדרש של תלמידי ישעיהו היו שומרים בסוד את הנבואות האלו, וכאשר הן הפכו לרלוונטיות פרסמו אותן.

אפשרות נוספת היא לומר שהשמות התווספו מאוחר יותר. למשל, כתוב: "כה אמר ה' למשיחו לכורש". היה צריך להיות לכתוב "לכורש משיחו", אלא היה כתוב "למשיחו" וישעיהו אמר שכשזה יהיה רלוונטי יוסיפו את השם של האדם.

אפשרות נוספת אחרת היא לומר שאכן יש מספר נביאים שדבריהם מופיעים בספר ישעיהו. מצאנו במפורש שני פסוקים שחז"ל אומרים שהם לא של ישעיהו אלא של בארי אביו של הושע. בארי גם הוא היה נביא, אבל מכיוון שנבואתו הייתה של שני פסוקים, אז כדי שלא ילכו לאיבוד הם הוכנסו לתוך ספר ישעיהו. אם כן, גם חז"ל מניחים שיכול להיות שספר שמיוחס לנביא יהיה של כמה נביאים. למשל, כתוב בגמרא שהחלק שלספר שמואל החל מ"ושמואל מת" נכתב ע"י נתן הנביא וגד החוזה, וכן סוף התורה נכתב ע"י יהושע, וסוף יהושע נכתב ע"י פנחס. לכן יתכן שחלקים של ישעיהו נכתבו ע"י נביא אחר מאוחר יותר. אם לא כופרים בנבואה, האמירה הזאת ניתנת להיאמר.

יחד עם זאת יש טענה בעד אחדות הספר בגלל האחדות הסגנונית שלו. רחל מרגליות כתבה ספר בשם "אחד היה ישעיהו"' שבו היא מוכיחה מבחינה סגנונית שהספר הוא של אדם אחד. למשל, יש ביטוי שחוזר על עצמו לאורך כל הספר: "קדוש ישראל". ביטוי זה מופיע בתנ"ך רק בישעיהו ובעוד שלושה מקומות. שניים מתוך שלושת המקומות האחרים הם מפיו של ישעיהו בספר מלכים. הביטוי הזה מפוזר לאורך כל הספר והוא "חותמת היצרן" של ישעיהו. זה חלק מהסגנון שלו ויש ביטויים נוספים כאלה.

אנחנו נלמד לפי הגישה הקלאסית שישעיהו כולו הוא של נביא אחד, הלא הוא ישעיהו בן אמוץ. בין כך ובין כך, כל הדברים האלה הם דבר ה' אל עם ישראל, יהיה המעביר אשר יהיה, וכבר רמז לאפשרות הזאת רבי אברהם אבן עזרא בתחילת פרק מ'.

ידוע על מקרים של דברים שנביאים כתבו ושמרו לעתיד. מצאנו אפילו בדורות מאוחרים דברים כאלה. למשל, הגאון מוילנה מסר ידיעות לתלמידיו ואמר להם לא לגלות אותם. גם רבי נחמן מברסלב כתב את "מגילת סתרים" שפורסמה רק במאה העשרים.

שאלה: מה הטעם במסירת נבואה שרק בעוד זמן תיחשף? מה הדחיפות בכך?

תשובה: ראשית, צריך להיות במדרגה של אותה נבואה. מי יודע אם בזמן שיבת ציון יקום נביא במדרגה של ישעיהו?! דבר שני, זה תמיד טוב לדעת שאמרו לנו את הדבר מראש. ישעיהו אומר: "מי הגיד מראש".

שאלה: כיצד אנחנו יודעים שיש בנבואות בכלל ובנבואות ישעיהו בפרט מסרים שנוגעים לימינו? הרי נראה שהם מדברים על גאולת בבל.

תשובה: זה ויכוח עתיק. הנוצרים אמרו שכל הנבואות מדברות על שיבת ציון של ימי עזרא ואין נבואות נחמה בנביאים על ימינו. לכן לפי השיטה הנוצרית, אין שום עדות לכך שעם ישראל יחזור לארץ אחרי חורבן בית שני. יש גם מפרשים יהודים שסוברים שכל נבואות הנחמה ניתנו להתפרש על בית שני, אבל, כמובן, לא קיבלו את הטענה הנוצרית שלא תהיה שיבת ציון. יש מפרשים, והם הרוב, שאומרים שזה לא יתכן. רוב המפרשים אומרים שדברי ישעיהו מדברים על מדרגה גבוהה של עצמאות ושל עוצמה רוחנית שלא התקיימה בימי בית שני. אפשר לומר שהציפייה של הנביאים הייתה שהדברים יתקיימו בימי בית שני והם נדחו לבית שלישי, והיום הדברים מתקיימים.

שאלה: מדוע הגויים מחשיבים את הנביאים כמו ישעיהו יותר מהדברים האחרים כמו תורה שבכתב?

תשובה: הנוצרים רואים את נבואות ישעיהו בתור פסגת הנבואה. הנביא עמוס מדבר על צדק חברתי. הנביאים מדברים על מסרים אוניברסליים שעתידים כל האומות להגיע לירושלים וכו', ואילו משה עוסק בד' אמות של הלכה, מדבר רק לעמו, "דבר אל בני ישראל", אין לו דיבור לגויים - כביכול, זה פרטיקולריזם צר אופקים. לכן, הנוצרים טוענים שתורת משה היא מדרגה נמוכה, ואילו הנביאים זו מדרגה גבוהה - בניגוד למה שאנחנו אומרים שתורה גדולה מנביאים וכתובים.

הרב קוק אומר שיש מי שמדבר על הלב ויש מי שמדבר על ההשפעה של הלב. משה מדבר על הלב ומכוחו של משה באים כל המסרים האוניברסליים של ישעיהו. נבואת משה במדרגה כ"כ גבוהה עד שלא ניתנת להשגה במונחים של חשיבה אוניברסלית רגילה, למרות שהיא השורש לכל המסרים האלה. המסרים האוניברסליים של ישעיהו והמסרים החברתיים של עמוס הם הגילוי של מה שגנוז בתורת משה ולכן הם מחייבים לא פחות מתורת משה.

הרב קוק דורש את הפסוק "במחתרת יימצא הגנב": 'מח' = 48, 48 נביאים שמוזכרים בתנ"ך. 'תרת' – מלשון 'תורות'. לכן מי ששם את הנביאים לפני התורה הוא גנב.

שאלה: איך אפשר לטעון שתורת משה לא אוניברסאלית, הרי פרשת "האזינו" היא כולה כזאת?

תשובה: נכון. גם "ונברכו בך משפחות האדמה", "והייתם לי סגולה מכל העמים", "כי לי כל הארץ", "ממלכת כוהנים וגוי קדוש"...

שאלה: ישעיהו מת בתקווה שבית המקדש הראשון לא ייחרב. האם אבותינו החמיצו אפשרות ריאלית?

תשובה: בוודאי. הרי ישעיהו אומר שזאת הייתה אפשרות ריאלית.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)