הרב אורי שרקי

מסכת אבות - "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"

מתוך סיכומי שיחות הרב על מסכת אבות בערוץ 7

שיכתוב ועריכה: הרב ד"ר ניסן יואלי




"כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר:"

נסקור הפעם כמה הערות במשנה הראשונה הנאמרת לפני קריאת פרקי אבות, והיא המשנה הראשונה של פרק עשירי שבמסכת סנהדרין פרק "כל ישראל" או פרק "חלק". משנה מפורסמת זו מעוררת הרבה מאד קשיים.

מה פרוש הדברים שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא? והלא המשנה בעצמה מוסרת לנו לאחר מכן רשימה של אנשים שאין להם חלק לעולם הבא, והם מישראל: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא..."? פרושים רבים נאמרו, אלא שאם נהיה צמודים לפשט, נהיה מוכרחים לומר כך: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, בין אלה שיש להם חלק ובין אלה שאין להם חלק. כי הרי בסופו של דבר הסגולה הישראלית מכריחה את האדם באיזו שהיא צורה להגיע לחיי העולם הבא, הן ע"י ייסורים הן ע"י גלגולים אבל בסופו של דבר כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. וזהו עומק הכוונה של הברייתא במסכת סנהדרין האומרת שגם אלה שנאמר במשנה "שאין להם חלק לעולם הבא", בכל זאת מצאו להם איזו שהיא זכות, ובסוף הגיעו לחיי העולם הבא. אם כן מדוע נאמר "אלו אין להם חלק לעולם הבא"? יש להבחין בין דברים פדגוגיים חינוכיים הנכתבים במשנה, ובין דברים נסתרים הנאמרים ע"י "דורשי רשומות" - בברייתא. "דורשי רשומות" הם אלה הקוראים בין השורות, והרואים שלכל אחד מישראל יש באמת שייכות לנצח - יש חלק לעולם הבא.

יש להרחיב את הדברים. כיצד יש לכל אחד מישראל חלק לעולם הבא? לא נאמר כל אחד מישראל יש לו חלק לעולם הבא, אלא נאמר "כל ישראל". האומה בכללה - האומה הישראלית, היא אומה השייכת אל הנצח. כל אחד ואחד באופן פרטי - יכול ליישם בחייו הפרטיים את מה שמתחייב מתוך שייכותו אל האומה, יכול גם שלא ליישם. אבל האומה בכללה, כיֵשוּת היסטורית, שייכת אל הנצח. לעומת אומות העולם, שֶכְּיֵשוּת היסטורית אין להם חלק בנצח. כמו שאמרו בגמרא (ירושלמי שביעית פ"ד ה"ג) על הפסוק "ולא אמרו העוברים ברכת ה' עליכם" (תהילים קכט ח) - מי הם העוברים? אלו אומות העולם שעוברים מן העולם, לעומת עם ישראל שאינו עובר מן העולם. ולכן כל ישראל כאומה ככלל, יש להם חלק לעולם הבא - ועל זה נאמר "שנאמר "ועמך כולם - צדיקים". כשהם כולם ביחד אז הם צדיקים. כשכל אחד ואחד מישראל הוא לבדו אז הוא או צדיק או בינוני או רשע. אבל עמך כולם כישות קולקטיבית יש להם חלק לעולם הבא - כולם צדיקים. וזהו יסוד הדברים שנאמרו על ידי רבינו אברהם אזולאי בספרו חסד לאברהם. ש"כל הדר בארץ ישראל יש לו חלק לעולם בא", "כל הדר בארץ ישראל הוא צדיק", הכיצד? הלא אנו רואים שיש גם בארץ ישראל, גם צדיקים וגם פחות צדיקים? אלא מצד שייכותו אל המציאות הכללית של האומה, הרי הוא צדיק.

משנה זו היא אופטימית מאד. היא אומרת: 'כל אחד מישראל יש לו חלק לעולם הבא'. ורק אם הוא יתאמץ מאד הוא יכול להפסיד את חלקו. מה שאין כן בתפיסה ההפכית לנו, התפיסה הנוצרית, האומרת שכל אדם יש לו חלק לאבדון, ואם קורה נס הרי יש לו חלק לעולם הבא. גישה פסימית זו הטביעה את חותמה על כל העולם הנוצרי ועל העולם המערבי בכללו.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. ומה עם אומות העולם? דרך ישראל יש חלק לעולם הבא לכל האנושות כולה, שהרי ההיסטוריה שלנו תמיד התרחשה במוקדי התרבות הגדולים. תמיד כשקמה תרבות גדולה על אף שידענו שאחריתה עדי אובד, אבל משהו מאותה תרבות החולפת מן העולם, נשאר בזיכרון של האומה הישראלית. מצרים העתיקה שמרה משהו מעצמה דרך עם ישראל. אשור, בבל, רומא, יון, אמריקה, כל אלה שומרים את הניצוץ האמיתי הראוי, הקדוש שלהם, דרך מה שעם ישראל משמר מהם. ודרך ישראל יש לכל האנושות חלק לעולם הבא.

אשריהם ישראל - שמזכים את כל הדבקים בהם - בחיי נצח.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)