הרב אורי שרקי

פרקי אבות (ג'-י"ג) - "שינה של שחרית ויין של צהריים..."

סיכום שיעור משנת תשס"ו - עוד לא עבר את עריכת הרב




מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ג':

"רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית ויין של צהריים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם".

משנתנו מדברת על הדברים שמבטלים את האדם. צריך להבין מה הם הדברים הללו. זאת משנה נגד הבטלנות. אל תהיה בטלן. אל תתעסק בשינה של שחרית, יין של צהריים, שיחת הילדים וכו'. מתי לשתות יין? בערב. ממילא אדם הולך לישון, אז הוא יכול לשתות אז יין.

יש פה חלוקה של נפש האדם לשלושה חלקים. זאת חלוקה עתיקה אפלטונית: הגוף, הנפש והשכל. כשהאדם נוטה יותר מדי אל החומריות, זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בגוף, גם בנפש וגם בשכל. הנטייה היתרה של הגוף זאת השינה, שינה בזמן שצריך להיות ער. הנטייה היתרה של הנפש אל החומר זה היין, כי היין מבלבל את צלילות הדעת. והנטייה של השכל אל החומריות היא שיחת הילדים, שאדם מבלה את זמנו בשיחות שאין בהן חכמה. אם זה תוכן הדיבור העיקרי של האדם, הוא מאבד את שכלו. כלומר, המשנה מדברת על פגיעה בגוף, פגיעה בנפש ופגיעה בשכל.

כל זה עדיין לא אומר שהאדם הלך לאיבוד. אדם ישן בבוקר, שתה יין בצהריים ואת אחה"צ הוא בילה עם הילדים, עדיין השייכות החברתית שלו יכולה להיות לחברה של חוכמה, חברה של יראת שמיים. אבל ברגע שהוא מעתיק את עצמו לחברה לא ראויה, בתי כנסיות של עמי הארץ - כלומר, למקום ישיבת עמי הארץ (קולנוע, פאב, בתי קפה, ברזלים וכדומה), זה מוציא את האדם מהעולם - הוא לא ישיג חוכמה ולא יזכה לחיי עולם הבא.

שאלה: מספיק אחד משלושת הראשונים?

תשובה: לא. צריך להיות ארבעה ביחד. ז"א, אם הוא רק ישן בשחרית, רק שתה יין של צהריים זה עדיין לא זה. אפילו עשה את שלושת הראשונים אבל עוד לא ישב בבתי כנסיות של עמי ארצות עוד לא יצא מן העולם. זו הנטייה היתרה אל ענייני החומר.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)