רש"י על פרשת תולדות

ה' בכסלו תשס"ז

שאלה:

1) באחד מפרקי "על הדרך" שאתה מופיעה בהם אתה מסביר שיש מצבים בחיים שבן אדם חייב לשקר וההוכחה שגם יעקב כאשר היה צריך לקחת אחריות על ההיסטוריה ולהוציא את הבכורה מידי אחיו הרשע לא היסס ושיקר במצח נחושה. רש"י מסביר על פסוק "ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך..." (בראשית כז יט) שמה שיעקב אמר בעצם: אנכי המביא לך ועשו הוא בכורך בפסוק נוסף "ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני" (בראשית כז כד) רש"י אומר לא שיקר יעקב כי לא אמר אני עשו אלה רק אני. השאלה היא למה רש"י כל כך מנסה להראות שיעקב לא שיקר?

2) בפסוק: "קום לך פדנה ביתה בתואל..." (בראשית כח ב) רש"י מסביר כי בשביל להראות לנו כיוון תנועה במקום להוסיף "ל" בהתחלה מוסיפים "ה" בסוף. אני לא מבין למה רש"י פתאום מלמד אותנו כללי דקדוק, וגם זה לא מקום ראשון שאנו פוגשים צורה כזאת למשל בפסוק "וימהר אברהם האהלה אל שרה..." (בראשית יח ו)

תשובה:

אסור לגנוב דעת הבריות.לכן גם אם יש בדברי יעקב אפשרות לפרש באופן שאינו שקר, זה בכל זאת אסור. כוונת רש"י היא להראות שאעפ"כ השתדל יעקב בשעה שנאלץ לשקר, בכ"ז למעט באיסור. רש"י מלמד דקדוק בכל התורה, כי זה נדרש להבנת הכתוב. פדנה ארם הוא ביטוי בן שתי מילים ולכן פירש כאן את אופן ההטיה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)