הרב אורי שרקי

רב יהודאי גאון

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




רב יהודאי גאון (בר רב נחמן) מחכמי ישיבת פומבדיתא שהועבר על ידי ראש הגולה לראשות ישיבת סורא במחצית השנייה של המאה השמינית. מקובל היה לומר שאין דין שהוא פסק שלא התקבל להלכה, מכאן שנחשב לגדול הדורות בתקופת הגאונים.

בימיו התרחשו מספר מאורעות מאוד משמעותיים:

- נוסדה הכת הקראית בהנהגתו של ענן בן דוד ובנימין נהוונדי, שלא קיבלה את סמכותו של התלמוד ורצתה לשוב אל התנ"ך כמקור סמכות יחיד בפסיקת ההלכה (וע"ע בספר צמח דוד עמ' 109 במהד' הרב ברויאר).

- הח'ליפות (פירוש: שם ראשות האימפריה אצל המוסלמים) עוברת מבית אומיה לבית עבאס ומעתיקה את בירתה מדמשק לבגדאד, שהיתה גם מושבן של ישיבות סורא ופומבדיתא שכבר זמן רב לא שכנו בכפרים המקוריים בהם נוסדו.

- בבגדאד הוקם "בית אל חיכמא", בית החכמה, ספרייה שבה רוכזו כמאה אלף ספרים מכל העולם כולו. חכמים מכל הארצות נהרו אליו, הן אנשי מדע הן אנשי פילוסופיה והן אנשי דת.

בשל מאורעות אלו, בגדאד הפכה לעיר החשובה והתוססת בעולם, כמין צומת מפגש בין התרבויות והדתות השונות, והיהדות הביניימית מתחילה את ראשית השפעתה האוניברסלית על העולם כולו, כשרב יהודאי הוא הדמות המרכזית התורנית המייצגת את היהדות ומנהלת את התנועה הגדולה הזו בקרב היהודים.

בנוסף לכך, מתחילים תלמידיו להעלות על הכתב את ספרי הלכותיו. מבית מדרשו של רב יהודאי יצאו שני ספרים הלכתיים גדולים וחשובים: הראשון, ספר "הלכות גדולות", שבעלי התוספות יחסו אותו לרב יהודאי עצמו, אך הרמב"ם מוסר לנו שהמחבר הוא מתלמידיו, רב שמעון קיירא. השני הוא ספר "הלכות פסוקות", שאף הוא פרי עטם של תלמידיו. לרוב מצאנו התאמה בין שני הספרים, אך ישנם גם מחלוקות. ספרים אלו שימשו כאבני היסוד לפסיקת ההלכה בימי הביניים ואינם נלמדים די הצורך בבית המדרש.

רב יהודאי גאון פסק הלכה מיוחדת במינה, שבמשך כמה עשרות שנים לא ילמדו בישיבות הגאונים את מסכת נדרים. ההסבר הרשמי היה משום שאותו הדור היה פרוץ בנדרים מיותרים, ומאחר ומסכת נדרים מלמדת כיצד להפר או להתיר נדרים, רב יהודאי גזר שלא ללומדה כדי שהאנשים לא ידעו כיצד לעשות זאת ויימנעו מלנדור. יתכן שהסבר רשמי זה מסתיר טעם נוסף: באותם ימים האיסלם הלך והתפשט, ובאיסלם לא קיים איסור מפורש שלא לשקר או חיוב לעמוד בדיבורו, והיה צריך להראות שבני ישראל, לעומת המוסלמים, הינם אנשים שעומדים בדיבורם. לכן הדרך ההלכתית המאפשרת להתיר נדרים הוסתרה מעיני הציבור במשך כמה עשרות שנים על ידי רב יהודאי. מכאן אנו לומדים שישנם לפעמים שיקולים מערכתיים שעומדים מאחרי פסק הלכה לכאורה סתמי שמופיע בבית המדרש.

החל מרב יהודאי גאון ואילך, המשיכה שושלת הגאונים המפוארת, אשר רוב ספרות הגאונים שיש בידינו כיום, נכתבה בתקופה שנייה זו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)