הרב אורי שרקי

רבנו שרירא גאון

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




רבנו שרירא גאון - הגאון שלפני האחרון של תקופת הגאונים - היה ראש ישיבת פומבדיתא, בתקופה שישיבת סורא המהוללה סגורה. רב שרירא היה צריך להתמודד עם תופעה חדשה: מרכז התורה בבבל יורד מגדולתו בשל ריבוי מרכזי תורה בשאר הארצות. החל מחתימת התלמוד ועד ימי רב שרירא גאון, המרכז הרוחני הבלעדי של היהדות - מלבד א"י - נמצא בבגדאד שבבבל. מכאן ואילך מתחילים מרכזים עצמאיים לצמוח באשכנז, ספרד, איטליה, צרפת וצפון אפריקה, אשר אינם מזדקקים לישיבות בבל לצורך בירור וליבון ההלכה. בנוסף לסכנת פיצול ההלכה בעם היהודי, יש לעובדה זו השלכה כלכלית: קהילות היהודים בעולם חדלות מלשלוח את תרומותיהם ותמיכתם לישיבות בבל והמרכז הבבלי הולך ומתדרדר, עד כדי שאמר רב שרירא גאון "בני בניהם של האמוראים פונים אל המלאכות". בעקבות מציאות מטרידה זאת, רבנו שרירא שולח אגרות אל כל העולם היהודי ודורש מהם שני דברים: להמשיך להפנות את שאלותיהם בהלכה אל הגאונים, ולהמשיך לשלוח את תמיכתם הכלכלית אל ישיבות הגאונים. הנה, מפעלו של רב שרירא הצליח ובמשך ארבעים שנה, בהן עמד רב שרירא בראש הישיבה, ועוד שישים שנה בהן עמד בראשה בנו רבנו האי גאון, חזרה תפארת יהדות בבל למקומה, ותקופת הגאונים זכתה בעוד מאה שנות גדולה ופריחה, וכל מסורות הגאונים המשיכו לעבור דרכם.

הגאונים היו בעלי חוש של תודעה היסטורית מפותח ביותר, עד כדי כך שרב שרירא העיד שהם יכלו לומר "היכן ישב רב צמח גאון בשעה שאמר שמועה פלונית". לצורך שימור תודעה זו, רב שרירא כתב אחד הספרים החשובים ביותר, המשמש עד עצם היום הזה את מחקר תולדות עם ישראל: ספר אגרת רבנו שרירא גאון. הספר נכתב כתשובה לשאלתם של חכמי קירואן שבצפון אפריקה - לשעבר מחכמי ישיבת פומבדיתא - כיצד נכתבה המשנה. בכדי להשיב לשאלה זו, רבנו שרירא פורש כשמלה בשפה ארמית בבלית את כל תולדות השתלשלות התורה שבעל פה ממשה רבנו ועד בנו רב האי גאון. האגרת כוללת מידע היסטורי חשוב ביותר, בפרט לגבי תקופת האמוראים והגאונים.

האגרת הגיעה לפנינו בשני נוסחים: נוסח צפרת ונוסח ספרד. הרבה יש ללמוד מן ההבדלים שביניהם: לפי נוסח ספרד, רבי יהודה הנשיא כתב את המשנה, וכך כותב הרמב"ם (הקדמה למשנה תורה ועוד) שנוסח זה עמד בפניו. אך לפי נוסח צרפת, רבנו הקדוש סידר אותה אך לא כתבה, ומכאן יסוד לדעתו של רש"י, שבימי רבי עדיין המשנה הועברה בעל פה.

עובדה נוספת בעלת משמעות רבה מתבררת על ידי השוואה בין הנוסחים: כיצד מתו תלמידי רבי עקיבא? בגמרא אמנם נאמר שמתו במגפה, אבל האמת ההיסטורית של מיתתם מובא בנוסח ספרד: תלמידי רבי עקיבא מתו ב"שמד", כלומר במלחמת בר כוכבא. לפנינו הד לאופי הפוליטי-מלחמתי של מפעלו של רבי עקיבא, שעל יסודו כתב הרמב"ם שרבי עקיבא היה נושא כליו של בן כוזיבא (הל' מלכים יא, ג). בנוסח צרפת דבר זה נעלם, ולכן לא מצאנו שרש"י, שראה נוסח זה, ציין דבר זה.

מפעל גדול זה של רב שרירא גאון הוא זה שמאפשר לנו להבין את רצף הדורות, מי הם המחברים של הספרות הרבנית וכיצד עברה התורה והגיעה לידינו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)