הרב אורי שרקי

הרלב"ג

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




רבנו לוי בן גרשום, המפורסם בזכות פירושו על התנ"ך, צמח בבית מדרשו של הרמב"ן (י"א שהיה נכדו מצד אמו), אך לא צעד בדרכו: בעוד שהרמב"ן הציב במרכז את תורת הקבלה, הרלב"ג ביקש להסיק את המסקנות הקיצוניות ביותר המתבקשות מן המשנה האריסטוטלית כפי שהיא באה לידי ביטוי במשנת הרמב"ם. בעקבות מסקנותיו, יש מחכמי ישראל שהציבו אותו על גבול אמונת היהדות, ויש שהציבוהו מחוץ לו. עם כל זאת, כאשר נשאל הגר"א עם מי הוא רוצה להיות בגן עדן, השיב: עם הרלב"ג.

ספרו העיקרי הוא ספר מלחמות ה', שנכתב בשפה פילוסופית שלא תמיד קלה להבנה. בספר זה מצאנו עמדות מיוחדות בנוגע למספר סוגיות יסוד באמונת ישראל:

בדבר שאלת הידיעה והבחירה – פירוש, כיצד יש לאדם בחירה חופשית אם הקב"ה יודע הכל: כל כך האמין רבנו הרלב"ג בחירותו של האדם שלא היסס לומר שהאדם אכן בן חורין ואין הקב"ה יודע מה הוא יעשה.

כמו כן, ביחס לשאלת הבריאה, סבור הרלב"ג שהבריאה היא "יש מאין" מצד הצורה, אך "יש מיש" מצד החומר. הלוא כבר כתבו רבי יהודה הלוי והרמב"ם, שאם יקום חכם באומה שיקבל את תאוריית "החומר ההיולי" של אפלטון, לא יחשב לכופר בבריאת העולם.

רבנו הרלב"ג גם סובר שלא יתכן נס בעולם ללא נוכחותו של נביא. יש לדעה זו השלכות פרשניות מרחיקות לכת, כגון: מהפכת סדום ועמורה - שהיתה נס - נעשתה על ידי נביאים שלפני הגיעם לשם סעדו אצל אברהם אבינו.

מלבד כל זה, רבנו הרלב"ג היה גם איש מדע וחישב חישובים אסטרונומים ששימשו את המדע במשך דורות רבים, שהוקיר לו תודה בקריאת מכתש בירח על שמו, "מכתש לוי".

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)