הרב אורי שרקי

הגאון מוילנה (הגר"א)

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




הגאון רבנו אליהו מוילנא, זכה להכנות בשם גאון בשל שיעור קומתו המופלא בתורה ובחכמה, והיה כאחד מחכמי הגאונים. בשער ספריו היה כתוב "רב האי גאון רבנו אליהו מוילנא" על שם רבנו האי גאון אחרון גאוני בבל.

כבר מגיל ארבע עסק הגר"א בתלמוד, ובהגיעו לגיל הבר מצווה, היה מוכשר הן בבקיאות הן בחריפות ושום רב לא יכול היה עוד ללמדו.

לצד גאונותו המופלגת, מילא הגר"א תפקיד היסטורי חשוב במספר תחומים:

- בלימוד התורה: הגר"א התרחק מאוד מן הפילפול - שלימים הפך לאופנתי אצל תלמידיו - והיה בעל סברה ישרה.

- בלימוד הלכה: הגר"א חש בניתוק שבין ההלכות הפסוקות למקורן. כאשר קורא אדם הלכה בשולחן ערוך, לרוב הוא לא יודע שאין זה אלא ציטוט של דברי הטור שהביא את דברי הראשונים, שדנו בדברי הגאונים שהתבססו על דברי התלמוד והמשניות, עד שהמקור הקדום של אותה הלכה נעלם מעיני הקורא מאחורי מצבור של דיונים, אוקימתות, חששות, גזרות, תקנות וחומרות. בביאורו לשולחן ערוך, השתדל הגר"א לחבר את האחרית עם הראשית בהביאו את המקורות היותר ראשוניים של ההלכה ולהראות כיצד הלכה שנחשבה לסעיף קטן וצדדי של תקנה מאוחרת, מקורה במשנה, ברייתא או אפילו פסוק.

- בהנהגה: במחצית האחרונה של המאה ה-18 עדיין שרידי השפעתה של השבתאות היו מורגשים בעולם, והסכנות הרוחניות הנלוות אליה ולמשיחיות בלתי מבוקרת הצריכו עמידה חזקה של גדולי ישראל על הלימודיות ועל כללי ההלכה, נטייה אל שמרנות יתירה המצילה מפני כל מיני כיוונים חדשים שאחריתם מי ישורם. בעקבות כך יצא הגר"א למלחמה חריפה נגד תורת החסידות ומנהיגיה, ומקובל לומר שגדולי החסדיות הודו לו על התנגדותו מפני שהיא שמרה עליהם מהתדרדרות.

- ציונות: הגר"א חי בעידן ראשית האמנציפציה ותום האוטונומיה המשפטית של היהודים, וחש בסכנותיה של ההתבוללות. יתכן שדבר זה קשור להבחנתו שהגיע הזמן להתחיל את הגאולה באופן מעשי, ומשום כך שלח את תלמידיו לארץ ישראל כדי לבנות מחדש את היישוב האשכנזי בירושלים, מסביב לבית כנסת 'החורבה'. עליה זו הינה תחילת התהליך הציוני שהביא להקמת מדינת ישראל.

הגר"א היה גאון בנגלה ובנסתר, והוא יכול היה להרשות לעצמו לחלוק על גדול המקובלים האר"י ז"ל, בפרט זה או אחר, וספריו בתורת הקבלה הינם מן העמוקים ביותר.

אף על פי שכתביו לא זכו להאדרה מסודרת ונתפזרו לכל עבר, הגר"א מהווה המאור הגדול של שיבת ציון בימינו, ושל לימוד התורה על ידי הקמת ישיבות, בתור העתודה שתספק את המנהיגות הרוחנית בעידן הגאולה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)