הרב אורי שרקי

רבי חיים דוד אזולאי (החיד"א)

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




רבנו חיים יוסף דוד אזולאי, נצר למשפחת רבי אברהם אזולאי מתלמידי האר"י, נולד בחברון במאה ה-18. אמנם מוצא משפחתו ממרוקו, אך החיד"א היה ארץ ישראלי מצד עולמו הפנימי והיווה הדגם האולטימטיבי של השד"ר (שלוחא דרבנן): חכמים שנשלחו על ידי קהילותיהם לאסוף כספים מחוץ לארץ בכדי להחיות את היישוב הדל שבארץ ישראל, שחי בעניות גדולה, בין היתר בגלל המיסים הכבדים שהוטלו על ידי השלטון הטורקי. אותם שליחים, ניצלו הזדמנות זו כדי להפיץ את תורתם, וההשגחה העליונה סיבבה שאף הם קלטו מתורת המקומות שבהם שהו, דבר ששימש כמין דבק לעולם היהודי כולו. מרן החיד"א שביקר בקהילות אירופה, צפון אפריקה ועוד, היה נושא עמו עגלה מלאה ספרים, ומזהה ואוסף כתבי יד, שאלמלא מפעלו הגדול היו אובדים מן העולם. כאשר היו משאילים לו כתב יד ללילה אחד בלבד, היה מעתיק את כולו תוך מספר שעות. חתימתו של החיד"א נמצאה על כתבי יד קדמונים רבים, ובזכותו ביכולתנו היום לזהותם ולהוציאם לאור. החיד"א כתב למעלה מ-80 ספרים, המפורסמים שבהם בהלכה, אבל הירבה גם לכתוב דרושים, והוא מהווה נקודת שיא של הפסיקה הספרדית הקלאסית הכתובה בנועם רב, הנותנת מקום לכל השיטות ומלמדת אותנו דרך הכרעה, והיה מעין מאסף של כל תורת קודמיו, מימות האר"י ז"ל ובעל השולחן ערוך ועד אליו. כשלוש מאות שנה של יצירה תורנית באות לידי הבשלה וסיכום במשנתו רחבת הידיים של החיד"א.

החיד"א נפטר בליוורנו שבאיטליה בשנת 1804 בזמן השלטון הנפוליאוני, והיה בסיס לכל היצירת הספרותית שהודפסה שם, שהפך למרכז היצירה הספרדית במשך 150 שנה. זכינו בימינו למין שכפול של דמות זו, הלוא הוא הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהשתתף בהעלאת עצמות החיד"א מליוורנו לארץ ישראל, ואף זכה בעצמו להיטמן לידו, וציונו מהווה מוקד של עליה לרגל עד עצם היום הזה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)