חשיבות לדעת הרוב ביהדות

ה', ו', ז', י"ג בטבת תשס"ז

שאלה 1:

במקרא לא מצאתי כל עדות לכך שיש חשיבות לדעת הרוב. אפילו לא רוב של חכמים או של נביאים. הפסוק "אחרי רבים להטות" נאמר לשלילה, וכאזהרה לדיינים שלא יטו לפסוק על-פי דעת הרוב. למעשה, בכל מקום שמופיע המילה להטות זה נאמר לשלילה - סטייה מדרך הישר.

הרעיון של בתי דין גם הוא אינו מופיע במקרא, ותמיד מדובר בשופט יחיד, שרק במקרה והמשפט מופלא ממנו, אז הוא מעביר את התיק לרמה מעליו.

אם כן, למה חז"ל אמצו את התפיסות היווניות שהאמת מוכרעת על-פי רוב?

תשובה 1:

"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם". אם כן השלטון נקבע על פי הרוב. הביטוי "אחרי רבים להטות", כתוב אחרי המילים "לא תהיה אחרי רבים לרעות". מכאן שדוקא להרע אין להתחשב בדעת הרוב. ומכלל לאו אתה שומע הן, שיש לקבל בדרך כלל את דעת הרוב. "ככל אשר יורוך" הוא לשון רבים ולא לשון יחיד.



שאלה 2:

"ויהי בישורון ..." מזה אפשר ללמוד שאין מלך בלא עם, אבל לומר שמזה לומדים שיש להכריע על-פי רוב, זה ממש קשה.

הפירוש שהבאת על "אחרי רבים להטות" הוא ההבנה המסורתית של הפסוקים, אבל הבאתי קושיה שמראה שקשה לפרש כך, בשל השימוש במילה 'להטות' שהיא כמעט תמיד לשלילה. מלבד זאת, היכן שמענו במקרא על בית דין של יותר משופט אחד? לכן נראה שהכוונה היא שהשופט לא יטה את משפטו אחר דעת רוב העם, והמשפט "אחרי רבים להטת" מסכם את העניין בכך שהוא מתאר את דרך הטבע האנושי.

"ככל אשר יורוך" מתייחס לשופט העליון מצד אחד, ולכהנים הלווים בבית המקדש מצד שני. השופט פוסק, והכהנים מחנכים ומלמדים. מכל מקום, אין ללמוד ממנו על הכרעת מחלוקת על-פי רוב.

תשובה 2:

אם תדייק בדברי, תשים לב לכך שהוכחתי איננה מתוך הביטוי "אחרי רבים להטות" כי אם מתוך ניתוח הביטוי "לא תהיה אחרי רבים לרעות" שמתוכו מוכח שיש לילך אחרי רבים כשזה לא כדי להרע, בלי קשר להמשך הפסוק. מלבד זאת טענתך שהביטוי להטות הינו שלילי אינה מתיישבת עם הביטויים "מטה כלפי חסד", "הטה אלי אזנך", "ויט אליו חסד", "הטו אזניכם ולכו אלי" ועוד. לגבי המלך. אם אין מלך בלא עם, כיצד ייבחר המלך? הלא לא יתכן שייבחר פה אחד. ושאול יוכיח, שהיו לו מתנגדים שאמרו "מה יושיענו זה?". האם לא שמעת על משפט נבות היזרעאלי שהיה על ידי "שופטים?", על בנות צלפחד שקרבו לפני משה אהרון וכל העדה?, על פרשת מסעי שבה כתוב במפורש "ושפטו העדה", "והצילו העדה"? הלא שמעת על "ויצאו זקניך ושופטיך" בפרשת עגלה ערופה? חפש ותמצא עוד.



שאלה 3:

1) ברור שנכון הוא ללכת אחרי רבים לטובות, אבל מי אמר שאת ההבחנה בין טוב לרע אני עושה באמצעות הרבים?

לגבי 'להטות' התכוונתי בהקשר של משפט, ששם זה תמיד נאמר לשלילה.

2) לגבי מלך. ה' הוא הבוחר את המלך על העם. אין טעם לבחור מלך כשאין עם. כהעם דוחה נציג שה' בחר בו, ה' "חורה אפו" בעם עד שהוא בסוף מקבל אותו, ואם רק מעטים מקבלים אותו, אז הם בעצם העם, וכל השאר נכרתים מן העם.

3) מסיפור נבות לא נראה שיש ללמוד כיצד לעשות משפט צדק. גם לא כתוב שהיו שופטים, אלא שזקני העיר הביאו אותו למשפט, אבל יתכן שהמשפט מוכרע על ידי זקן אחד. אין לנו שם מספיק פרטים כדי לדעת זאת. לגבי בנות צלפחד, לא שופטים וגם לא משה ואהרן פסקו בנושא זה, אלא ה'. לגבי שפטו העדה, מכיוון שברור הוא שלא כל העדה ישבה על כס המשפט, יש להניח שמדובר בביטוי שמשמעו שהעדה היא זו שמביאה את העניין בפני השופט. השופט הוא נציג של העדה. בעניין עגלה ערופה מדובר בטקס ולא במשפט ולכן נאמר גם זקנים ולא רק שופטים.

תשובה 3:

1) אף אחד לא אמר, אבל זו לא היתה טענתך. שוב אתה מתעלם מזה שראייתי היתה מתחילת הפסוק.

2) "ונעלה הגלגל ונחדש שם המלוכה". "תנה לנו מלך", "אשימה עלי מלך", "וימליכו עם הארץ". "חורה אפו"?!

3) בנות צלפחד נגשו אל משה אהרון והעדה, כדי שהם ישפטו. זה שה' פסק אינו נוגע לעניין. העדה הם הגוף השופט. במיוחד בדיני נפשות מספר השופטים חייב להיות גבוה (23 לפי המסורת) וסביר שזה "כל העדה".



שאלה 4:

1) אתה הראת שאסור ללכת אחרי הרוב כאשר הוא הולך בדרך שלילית, אז בסיכומו של דבר אתה מסכים עם כך שהרוב אינו קובע.

2) העם בוחר בכך שהוא רוצה מלך, אבל הוא לא בוחר באיזה מלך.

3) אתה מתעלם מהטענה שטענתי שהמשפט הוא מטעם העדה, אך המשפט גופו נעשה על-ידי שופט אחד. אם יש לקרוא את הפסוקים בצורה ה"קראית" שאותה אתה קורא אותם, אז כבר יש ללכת עם זה עד הסוף, ו'כל העדה' פירושו כולם, כל העם, ולא 23 דיינים.

תשובה 4:

1) גם חז"ל מסכימים שהרוב אינו קובע להרע. עיין סנהדרין כו,א שקשר רשעים אינו מן המנין.

2) לא תמיד. עיין בתנ"ך.

3) אני לא מתעלם. נאמר במפורש ושפטו העדה, ולא נאמר כלל שהשופט הוא יחיד. למה שאקבל זאת? אגב, עיין הביטוי: ירשיעון א-לוהים, שהוא לשון רבים, ובתהילים: "בקרב א-לוהים ישפוט". העדה אינה יכולה להיות כל העם, כי בהקשר ההוא מדובר על בני עירו של הרוצח.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)