הרב אורי שרקי

רבי חיים מוולוז'ין

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




רבנו חיים מוולוז'ין, גדול תלמידי הגאון מווילנא, על אף התבטלותו לרבו, ידע לשמור על עצמאות מחשבתית. לדוגמה ניתן לציין שלמרות שרבים מרבני ליטא חתמו יחד עם הגר"א את החרם נגד החסידות, חתימתו של רבי חיים אינה מופיעה שם.

כידוע, תלמידי הגר"א עלו לארץ ישראל, אך רבי חיים מוולוז'ין נשאר באירופה, בכדי למלא את שליחותו המיוחדת, והיא הקמת ישיבה, מעשה שלא עשו כמוהו זמן רב. עד אז, התלמידים למדו אצל גדולי ישראל בבית המדרש אמנם, אך מוסד עם סדרי לימוד קבועים ופנימייה, לא היה קיים מימי ישיבות בבל.

רבי חיים הרגיש בצורך להקים מערכת רשמית של לימוד התורה בכדי לבסס את השלד הרוחני של האומה לקראת הדורות הבאים, ויתכן שאף הבחין באתגרים הגדולים שהאומה תצטרך להתמודד איתם, כציונות, ולהבדיל, השואה.

ישיבת וולוז'ין הוקמה לאחר היסוסים רבים, בברכתו של הגר"א, והפכה להיות אם כל הישיבות, שעד היום הינן העתק, מי יותר ומי פחות, של ישיבת וולוז'ין וסדרי הלימודים אשר בה.

ראוי לציין שרבי חיים בעצמו היה מפרנס את ישיבתו בזכות מפעל בדים אשר לו, המנוהל על ידי אשתו. טרם הוקם המוסד הנקרא "כולל", בו אנשים נשואים ממשיכים לקבל תמיכה כדי ללמוד תורה, ובישיבת וולוז'ין למדו רק תלמידים שאינם נשואים או לפחות רק בשנים הראשונות בלבד של לימודיהם, ועדיין לא נוצרה חברה שנתמכת על ידי חלק אחר של החברה, זאת למרות שרבי חיים בעצמו הציב בספרו "נפש החיים" את היסודות הרעיוניים של אפשרות זו, של אדם אחד, או אנשים מועטים, העוסק בתורה כשהאומה תומכת בו.

ספרו הגדול והעיקרי, אך לא היחידי, שעליו מסר את נפשו, ספר "נפש החיים", מחולק לארבעה שערים ומבאר את היסודות המטפיזיים של היהדות. השער הראשון עוסק במרכזיות האדם, השני ביחס שבין האדם לבורא, השלישי בעצמות הא-להית והתמודדות עם טענותיהם של החסידים, כגון בפופולריזציה של האמירה "לית אתר פנוי מיניה", והשער הרביעי מהווה שיר הלל ושבח על לימוד התורה, יצירה מופלאה המצטרפת לספרים כמו פרק שישי של מסכת אבות, "פרק קניין תורה" , ושאר הספרים העוסקים במעלתו של לימוד התורה. מצאנו בספר זה מספר פרקי ביקורת נגד תורת החסידות. אך יש לציין שרבי חיים הסכים להיפגש עם ראשי החסידים, וממנו ואילך התחיל הפיוס בין שני הזרמים של יהדות אירופה המזרחית.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)