הרב אורי שרקי

כיצד מתחתנים?




ענייני דרך ארץ נלמדים מן האבות, אברהם יצחק ויעקב. ובכלל זה גם האופן שבו מקימים את התא המשפחתי. לפיכך, אך טבעי הדבר שנבקש לקחת דוגמה בעניין זה מאבות האומה, במיוחד שמטרתם העיקרית בחייהם היה להקים את משפחת האומה הישראלית. אלא שדוקא כאן אנו נתונים במבוכה, משום שאין כאן דרך אחת. אברהם ושרה הכירו זה את זו בילדותם, כשבתור אחותו-אחייניתו הופקד אברהם על שמירתה במנוחת אחרי הצהרים מאז היותו בן עשר. מתוך ידידות של ילדים הלכו והעמיקו את הקשר ביניהם עד שנהיה לקשר של אמונה משותפת בקדוש-ברוך-הוא, ולבסוף לקשר של נישואין. לעומתם, רבקה ויצחק הכירו זו את זה בקשר של שידוכין, מתוך שסמכו על שליח נאמן, עבד אברהם. אצל יעקב אבינו, העניינים נעשים מורכבים עוד יותר, כי הוא נשא ארבע נשים. הקשר עם רחל הינו רומנטי מאוד, מתוך מפגש על רקע הפסטורליה של הבאר בחרן, לקול חלילי הרועים. בכיוון מנוגד לחלוטין, נבנה הקשר עם לאה, שנכפה עליו במרמה. התקשרותו עם השפחות, בלהה וזלפה, לא בא ביוזמתו אבל בהסכמתו, על מנת לפתור את מצוקת העקרות של רחל והעמידה מלדת של לאה. מתוך ריבוי אופני ההתקשרות בין האבות לאמהות, קם עם ישראל, עם סגולה. הדבר היחיד שעליו הקפידו האבות איננו אפוא כיצד להתחתן אלא עם מי להתחתן, כשההקפדה העיקרית היה פסילתן של בנות כנען והעדפת בנות משפחת תרח. הכלל העולה הוא שאין זה כל כך משנה כיצד מתחתנים, כי אם מה שעושים עם זה לאחר מכן, כיצד מתנהל התא המשפחתי, כשהמאמץ היום-יומי הוא הערובה להצלחה.