הרב אורי שרקי

הרב אברהם יצחק הכהן קוק

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, נולד בתקופה שבה עדיין רוב עם ישראל שמר תורה ומצוות, ונפטר מן העולם 70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1935, כאשר רוב האומה הפך להיות חילוני. משתנו של הראי"ה קוק מופיעה בזמן המשבר הגדול של עם ישראל באמונתו, יחד עם ראשית התחיה הלאומית של האומה, הציונות.

שיבת ציון ומשבר הזהות העברית, הנקראים אצל חז"ל "חוצפא דעקבתא דמשיחא", זכו להתייחסותו המעמיקה של הרב קוק, שבמקום לראות בהם איומים שיש להשמר מפניהם ולעסוק לעומתם בהתבצרות או בהתקפה, ראה בם הראי"ה פנייה של הבורא אל עמו, ושאל את עצמו מה רוצה הקב"ה ללמדנו דרך תופעות אלו.

מתוך גישה זו, הגיע הרב קוק למסקנה המבוססת על תורת האר"י ז"ל, שהחוצפא דעקבתא דמשיחא - כלומר החילונות, איננה באה מתוך הדרדרות שכלית ומוסרית כי אם מתוך תביעה לעליה נשמתית ורוחנית גדולה שלא מצאה את ביטויה המלא, ומופיעה בתחילה בצורה של חוצפה, אך אינה אלא תנועה של תשובה פנימית שעתידה להתברר.

הרב קוק גם מתמודד עם השאלות הגדולות המנסרות לתוך חלל העולם, כגון המהפכה הקופרניקאית שהעבירה את כדור הארץ מן המרכז אל ההיקף, תורת האבולוציה הדרוויניסטית, התורות הסוציאליסטיות הגדולות ועוד. בכל אלו, ראה הרב התפתחות של המחשבה האנושית המכשירה את האדם להאזנה אל סתרי התורה, שבבוא הזמן יביאו להתחדשותה של הנבואה. רבים מן הסובבים אותו לא זכו לצלול לסוף עומק דעתו, בגלל היותה מעל לזמנו, אך לא מעבר לו.

מעטות הן הדמויות שהיוו נקודת מפנה משמעותית בהופעת תורת משה בכל מלוא תוקפה. מכיון שמדובר בהגשמת חזון הנביאים ובחזרתו של עם ישראל לתפקידו האמיתי, מוכרחת תורה גדולה להופיע וללוות תהליך גדול זה. ההשגחה העליונה זימנה לדורנו את הרב קוק, שכידוע היה גאון בתורה הן בנגלה – גדול עצום בש"ס ופוסקים ובתשובות הלכתיות, הן בנסתר – מעמיק בתורת הקבלה והדרוש, שבירר את מגמת הקודש שבתחיה הלאומית, ועשה מפעלים גדולים על מנת לתת מחיה לעם היהודי, עוד בטרם השואה ובטרם הקמת המדינה, הלוא הם הקמת מוסד הרבנות הראשית לישראל, הקמת הישיבה המרכזית העולמית, וכל הספרות הרחבה שחלקה התפרסם ושאריתה ממתינה עדיין לפרסומה, הנותנת פרנסה לדורות רבים.