הרב אורי שרקי
הרב מרדכי אליהו
סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא
הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, היה דוגמה יחודית של תורה והארת פנים כאחד. בדור שרבים בו פילוגים ומחלוקת, ידע הרב מרדכי אליהו להיות הדמות המאחדת, עד שהצליח להיות מקובל על כמעט כל החוגים, הן התורניים והן החילוניים, וזאת למרות דעותיו הנחרצות, שהשתדל שלא תהוונה חייץ בפני אחדות הלבבות של כל חלקי האומה, והיה דגם של הארת הפנים וצדקות, עד שכולם חפצו להזדהות עמו.
תכונה זו באה גם לידי ביטוי בפסיקה ההלכתית שלו, שאמנם הושפעה רבות מן הבן איש חי - שהיה מקרובי משפחתו, אך השתדלה להיות ממזגת ומחברת בין הספרדים לבין האשכנזים, תוך נתינת הכבוד הראוי למסורת של כל אחד ואחד.
ישנם תלמידי חכמים שבולטים במיוחד בגאונותם למרות שהיו בוודאי גם צדיקים, וישנם שבולטים במיוחד בצדקותם על אף היותם גם גאונים. הרב אליהו הבליט את נקודת הצדקות על מנת לחנך את הדור לשאוף לגדולות, כשגדולתו בהלכה ירשה לה את מידת הצניעות, כשבמקום שיכול היה להביא שפע מקורות מסביב לנקודה אחת, היה מפנה למקום אחד שבו מקורות אלה מובאים.
עד היום דמותו ממשיכה להוות גורם מלכד עבור כל חלקי האומה, וגורם ממריץ ללימוד תורה ברצינות, בעמקות, בקדושה ומתוך אהבת ישראל. יהי זכותו למגן על כולנו.