הכתב העברי

י"ג בטבת, ח' בניסן, כ"ח באב תשס"ז, כ"א באדר א' תשע"א



שאלה 1:

מכל מיני ממצאים של בית ראשון, נראה שהכתב העברי של אז היה שונה מזה של היום.

1. האם ההגייה גם כן היתה שונה?

2. אם הכל נברא ע"י 22 האותיות העבריות, ע"י אילו אותיות מדובר - האם העבריות העתיקות או אלו בהם אנו משתמשים היום?

תשובה 1:

1. יתכן. יש עדויות מקראיות להבדלי מבטא בין השבטים: שבולת-סבולת. עי' אנציקלופדיה מקראית על השפה העברית.

2. האותיות שלנו היו בשימוש בחוג הנביאים, ובהן נברא העולם.



שאלה 2:

עשו לי קצת בלגן בראש עם הכתב העברי והאשורי. האם הרב יוכל לעשות סדר בדברים? מתי כל כתב הגיע ומהיכן?

תשובה 2:

הכתב העברי הקדום, הוא קדום. הכתב האשורי התחדש בימי עזרא. יתכן שהיה בשימוש מצומצם אצל הנביאים ושהלוחות הראשונים היו כתובים בו. להרחב עיין "כתב התורה ואותיותיה" מאת הרב מ.מ.כשר באחד מכרכי "תורה שלימה".



שאלה 3:

איזו משמעות יש לאותיות כמו שהקבלה אומרת אם את הכתב המרובע כיום עזרא תיקן? איזו משהו מיוחד יכול להיות בכתב מוסכם שהומצא ע"י אנשים?

תשובה 3:

הכתב המרובע נתקן על ידי רוח הקודש של הנביאים. עזרא דרש את האמור בדברים "משנה ספר התורה" שהכתב עתיד להשתנות, כלומר שיבוא הזמן להעביר לשימוש הרבים את הכתב הידוע לנביאים.



שאלה ותשובה 4 (תשובת הרב מודגשת):

בשיעור אודות הכתב העברי העתיק, הסברת את דברי הגמ' אודות "ווי העמודים" שהכוונה לכך שהכינוי לוו מגיע לו עקב צורתו כצורת האות ואו, וזה מוכיח שכתב אשורי הי' קיים כבר אז:

1. בכתב העברי הקדום האות ואו היא כמעט באותה הצורה כמו ואו בכתב אשורי, ההבדל הוא רק שהגג קצת יותר מתעגל, כך שהי' אפשר לכנות את הוו גם על שם האות וואו הקדומה. לא נכון.

2. בנוסף לכך, יתכן לשער להיפך: שהכינוי של האות הגיע לה ע"ש דמיונה לוו. (יש הגיון לומר שאנשים השתמשו בווים, ואולי גם קראו להם וו, לפני שכתבו בעברית.)

3. בפרט שהגמ' משתמשת בלשון של דרשת הפסוקים, וגזירה שווה מעמודים לווים. יתכן.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)