הרב אורי שרקי

פסח - הערות טכניות לליל הסדר

סיכום שיעור




הימים שלפני - בירורים הלכתיים

 

יש הרבה בעיות הלכתיות הניתנות להעלות על הדעת (מנהגים הלכתיים, גוי שמשתתף וכד׳) - לא לחכות לערב פסח, לשאול לפני.

עוד בהערה:

 

מצרכים

  • מצות שמורות - מספיק ל- 3 כזית (מוציא מצה, כורך, אפיקומן) לכל אחד מהמסובים (מותר גם לאכול מצות שאינן שמורות, אבל למצווה צריך שמורה). גודל הכזית מחמירים לנהוג שזה כ-1/3 מצת מכונה.
  • מרור - מספיק ל- 2 כזית (מרור, כורך) לכל אחד מהמסובין.
  • כרפס - לפי המנהגים השונים.
  • גביע לכל אחד מהמסובין - לפחות בגודל 86 מ"ל (כ-2/3 כוס פלסטיק), רצוי לא הרבה יותר גדול (חיוב השתייה בכל כוס הוא רוב כוס - כמה שהכוס יותר גדולה מחויבים לשתות יותר). יין/מיץ ענבים - מספיק ל- 4 פעמים למלא את הכוס לכל אחד מהמסובין.
  • אותה הגדה לכולם - ככה אפשר להפנות "עכשיו עוברים לעמוד x".
  • מי מלח - להכין מערב שבת.

 

ערנות

בערב פסח להכין את הזמן כך שכולם יכולים לישון ולהגיע לליל הסדר רעננים.

 

 

נושאים היקפיים בליל הסדר

 

הסבה

7 המצוות הטעונות הסיבה:

  • ארבע כוסות.
  • שלושת אכילת המצות (מצה, כורך, אפיקומן).

 

מה זה להסב? המלצה להסבה נוחה:

  • לא לשים צלחות וכלים על השולחן, כי אז אין מקום להסב.
  • להחזיק את המצה/הכוס ביד ימין.
  • להישען בנוח על צד שמאל (אם זה לא נוח זה לא הסבה!).
  • כדאי לסובב את הכסא כך שהשולחן מצד שמאל, ולהשען עליו.
  • להתמרח :)

 

עוד דינים:

  • מי שלא הסב באכילת המצה/שתיית הכוס לא יצא ידי חובה וצריך לחזור.
  • גם שמאליים מסיבים על השמאל.
  • נשים בימינו חייבות בהסבה.

 

גילוי וכיסוי המצות

  • כל פעם שמתעסקים עם היין, מכסים את המצות מכיוון שלא יפה שאנחנו מקדימים את היין למצה (בניגוד לסדר הפסוק "ארץ חיטה ושעורה וגפן וכו׳").
  • כל פעם ש"עונים דברים הרבה" במהלך הלילה צריך שהמצה - לחם העוני - יהיה גלוי.

 

הקערה

  • 3 מצות
  • זכר לפסח - זרועה צלויה (ספרדים)/כנף מבושלת (אשכנזים)
  • זכר לחגיגה - ביצה
  • מרור
  • כרפס (לפי המנהגים השונים)
  • חרוסת
  • מי מלח/חומץ - יש נוהגים לשים ויש שלא בסידור הקערה יש הרבה מנהגים.

 

היין

היין מובא בשתי פעמים (להביא לפי כמות האנשים):

  • כוס ראשונה ושניה (מ-"קדש" עד "מגיד")
  • כוס שלישית ורביעית ("ברך" עד "הלל")

צריך שהיין יהיה כשר לפסח.

אפשר לשתות יין או מיץ ענבים או לערבב, הכל כשברכתו הגפן.

 

המצות

מניחים עוד מצות על השולחן להשלים לשיעור החיוב, וגם אותן מכסים ומגלים לפי היין כנ"ל.

 

 

מהלך הסדר

 

קדש

  • כולם עם גביע, וכולם חייבים להסב בשתיה. לכן חשוב להזכיר לפני הקידוש כשעוד אפשר לדבר שאחרי ברכת "שהחיינו" יושבים בהסיבה ושותים.
  • צריך לשתות רוב כוס כנ"ל.

 

ורחץ

  • נוטלים ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה, כבימי המקדש.
  • אחינו הספרדים ואחינו האשכנזים אינם מברכים על הנטילה, אחינו התימנים כן מברכים על הנטילה.

 

כרפס

אוכלים כרפס - לפתוח את התיאבון.

מהו כרפס - ירק חי, משתנה לפי מנהגים:

  • לפי אחינו הספרדים - לוקחים כרפס (סלרי).
  • יש הנוהגים פטרוזיליה, צנון.
  • אצל אחינו הפולנים - לא היה אצלם ירק חי אז הם אוכלים תפוח אדמה לפתוח את התיאבון.

מטבילים את הכרפס במי המלח ואוכלים.

במידה ולא הכינו מער"ש, לוקחים מים, ומלח, ועושים שתי - וערב.

כמה כרפס לאכול? כמה שרוצים.

 

יחץ

לקיים פירוש ל"לחם עוני" מלשון עניות - שאוכל חצי לחם ומשאיר חצי לחם ולכן אנחנו פורסים את המצה.

בליל הסדר יש לנו לחם אחד שלם ולחם אחד פרוס. והמנהג הרווח בעם ישראל שיש עוד לחם נוסף שלם, שיהיה עכ"פ לחם משנה.

סה"כ 3 מצות, כשהאמצעית היא זו שבעל הבית פורס.

בפריסה מחלק לחלק גדול וחלק קטן, הגדול מניח בצד לאפיקומן, והקטן מחזיר לבין המצות.

 

מגיד

עכשיו "עוקרים את השולחן" - הכוונה שפעם לא היה שולחן מרכזי אלא שולחן קטן, וזה מה שהיו עוקרים כדי שהילדים ישאלו "למה עוקרים הרי עוד לא אכלנו?".

הקטע של "מה נשתנה" הוא כולו שאלות הילד (והתשובות בקטעים הבאים ב"מגיד").

העיקר בחלוקת הקטעים שכל אחד מהמסובים יקרא לפחות משפט אחד ויספר ביציאת מצרים. אפשר לקרוא כולם ביחד, או שבעל הבית קורא והם עימו בשקט, או לקרוא בתור.

בקטע "דם ואש ותמרות עשן" יש הבדלי מנהגים בין אחינו האשכנזים ואחינו הספרדים.

  • אצל אחינו האשכנזים - המסובים טובלים את זרתותיהם בכוסות וזורקים משם טיפה אחת בכל מילה ("דם", "ואש", "ותמרות עשן"). וגם הלאה ב"דם", "צפרדע" וכו׳ וגם הלאה ב"דצך" "עדש" "באחב".
  • אחינו הספרדים - מביאים כלי וכלי עם מים. בכל אחד

מהאמירות הנ"ל בעה"ב שופך יין וכלי הריק ואחד מהמסובים שופך מים ביחד. מכיוון שהכוס של בעה"ב התרוקנה שוטפים את הכוס וממלאים מחדש.

כשאומרים "פסח מצה ומרור" - בפרט בזרוע יש מנהגים האם מגביהים את הזרוע, או מסתכלים עליה, או כלל לא (שהרי אין לנו פסח) - כל אחד כמנהגו.

את ההלל - צריכים לומר כל המסובים, גברים ונשים.

אנו עוצרים באמצע ההלל ועושים את הסעודה וממשיכים את ההלל לאחר הסעודה - זה אומר שהסעודה היא כולה בתוך ההלל.

אחרי ברכת ההלל, שותים את הכוס השניה בהסיבה (להזכיר לפני הברכה).

בנוגע לברכה - יש מהספרדים שמברכים על הכוס השניה ויש שלא, וכן אצל התימנים.

 

רחצה

מברכים על נטילת ידיים.

לפני נטילת ידיים להזכיר שאת המצה אוכלים בהסיבה!

 

מוציא מצה

מברך על העליונה והאמצעית (הפרוסה), ויש שגם על השלישית, ומעביר לכל המסובים מהמצה העליונה והאמצעית חתיכה וכולם משלימים לכזית.

דעת השו"ע שבעה"ב צריך לאכול 2 כזית (מהעליונה והאמצעית), ויש מנהגים שונים לגבי כל המסובין.

אפשר לרכך את המצה במים (בלבד).

ספרדים נוהגים לטבול את המצה במלח ואשכנזים נוהגים שלא.

 

מרור

יש 5 עשבים שנקראים מרור, מה שמופיע במשנה "חזרת" הכוונה חסה שלנו. אצל האשכנזים נהגו בחריין, ויש ספק בזיהוי הזה ולכן עדיף לקחת גם חסה.

נאכל שלא בהסיבה.

אוכלים כזית מרור.

טובלים בחרוסת ומנערים שלא יכחיש את הטעם.

 

כורך

אוכלים מצה ומרור ביחד, עם חרוסת, בהסיבה.

 

שולחן עורך

מקפידים שלא לאכול בשר צלוי בליל הסדר, מלבד התימנים ויהודי רומא שאוכלים.

 

צפון

מורידים את הצלחות, ואוכלים את האפיקומן זכר לקורבן פסח.

לא נותנים לגוי מהאפיקומן כקרבן פסח.

צריך לאכול בהסיבה.

צריך להשתדל לאכול לפני חצות, שהוא בערך 12:40 השנה.

אין לשתות קפה או תה אחרי האפיקומן, ובכלל אין לאכול ולשתות אחרי האפיקומן מלבד מים והכוסות שנותרו.

 

ברך

מחזירים את ההגדות וממלאים את הכוסות ומברכים ברכת המזון.

כדאי לברך את ברכת המזון ביחד - או אחד בקול רם או כולם שרים ביחד, ככה כולם נשארים יחד ולא מתפזרים.

לאחר ברכת המזון מברכים בורא פה"ג ושותים כוס שלישי בהסיבה.

 

הלל

ממלאים את הכוס הרביעי, ואומרים "שפוך חמתך".

יש הפותחים את הדלת וממלאים כוס של אליהו בשלב הזה, ויש שהכוס מלאה כל הסדר.

אומרים את שארית ההלל.

לאחר ההלל שותים את הכוס הרביעי ובנוגע לברכה כמו בכוס השני.

 

נרצה

לא חובה, כל מיני שירים הנאמרים אחרי הסדר. יש שנהגו לקרוא את כל שיר השירים אחרי ליל הסדר.

ומספרים ביציאת מצרים כל הלילה - "זה לוקח בערך דקה ורבע".