כי תצא - מלחמת רשות

י"ט בניסן תש"פ

שאלה:

לגבי פרשיה שמופיעה בתורה בסוף פרשת כי תצא, לגבי היציאה למלחמת רשות: מדוע זה מוסרי לצאת למלחמה בעם שאין לו שום מלחמה נגדך? ואף אם נאמר שם שמדובר באומה עובדת אלילים ושבכל אופן אנו מצווים לבער ע"ז מהארץ, הרי בברכות ג' ובסנהדרין ט"ז מבואר שדוד יצא למלחמות אלו כיון ש"עמך ישראל צריכין פרנסה" ו"אין הקומץ משביע את הארי" ולכן צריך ל"פשטו ידיכם בגדוד". וגם מה שהרמב"ם כותב בתחילת פרק חמישי בהלכות מלכים במלחמת רשות "להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו" נראה שמותר לצאת למלחמות להגדיל כבודו של המלך.


תשובה:

היציאה למלחמת הרשות אכן בעייתית ולכן זקוקה לאישור של אישיות מוסרית, הסנהדרין הנביא או אורים ותומים.

הנחת היסוד היא שיש יסוד מוסרי מסויים למלחמות הרשות, ואני יכול להעלות בדעתי את אלה:

א. אמצעי המחיה שבכל העולם נועדו לכל בני אדם, זה "הקומוניזם הקדום". אמנם ניתנה הרשות לבני האדם לקבוע גדרי רכוש ולומר "זה שלי". אך כל זה הוא בתנאי שאינו מסכן ציבור אחר. לפי זה מצב שבו הממון מרוכז אצל האחר, הופך אותו ל"רודף" של הציבור האחר. זו טענה מסוכנת, והיא שימשה בזמנו את סדאם חוסיין שטען שריכוז הנפט אצל הכווייתים, בנסיכות שהוקמה באופן מלאכותי על ידי הבריטים כדי לעשוק את משאבי העם העירקי, פוגעת ברווחת עמו הרעב. הוא אמנם לא צדק כלל, כי תחת להשקיע את ממונו בשגשוגה של עירק, הוא הפך אותה למכונת מלחמה, אבל הגרעין הצודק שבטענתו קיים. זה הבסיס ל"עמך ישראל צריכים פרנסה".

ב. בעולם שבו ממלכות טורפות אחת את השניה, יש גם צורך בהגדלת שמו של המלך, על מנת שיכבדו אותו ולא יעזו לתקוף את ממלכתו. זה חשבון לטווח ארוך. הרחבת ממלכתו של דוד הכינה את מלכות שלמה שהשפיעה השפעה רוחנית מוסרית ותרבותית על העולם כולו עד עצם היום הזה. על זה כתב הרמב"ם שבכל הפעולות האלו צריכה להיות כוונתו של המלך לשם שמים, לשבור זרוע רשעים ולהגדיל את דת האמת.